הצגת מחאה

יונ 06

(צילום: כפיר בולוטין)

חיים נוי על "הקומה השלישית" בבית ליסין: הצגה נוקבת ומרגשת, דרמה מעניינת המעניקה חוויה תיאטרלית, על  משפחה קרועה, בצל אירועי המחאה החברתית ב-2011 .

 

 

"הקומה השלישית" בבית ליסין משרטטת את קורותיה של משפחה קרועה על רקע אירועי המחאה החברתית, והיא מרגשת, נוקבת, מרתקת וקולחת. ההצגה מבוססת על ספרו של אשכול נבו, "שלוש קומות", והיא הסיפור המסיים את הרומן. דפנה אנגל-מחרז כתבה את המחזה, שלעיתים מאפיל על הסיפור.  שתי בימאיות צעירות, מאיה ניצן ואלה ניקוליבסקי, בליווי אמנותי של הבמאי גלעד קמחי, הפיקו הצגה המושתתת על תמונות מרשימות וסוף מרטיט ומוצלח. להקת השחקנים הכישרונית מעניקה לצופים חוייה תיאטרלית.

העלילה מתרחשת בקיץ של המחאה החברתית, בשנת 2011, כאשר מאהלים של צעירים הוקמו ברחובות תל אביב. הם מחו על יוקר הדיור וקשיי הקיום שלהם. אחד המאהלים מוקם מתחת לביתה של דבורה, שופטת מחוזית בדימוס, שרק זמן קצר לפני כן מת בעלה, מיכאל, אף הוא שופט בדימוס. ההפגנות הקולניות טורדות את מנוחתה והיא יוצאת אל המפגינים, אך בסופו של דבר מסייעת להם ואף מוצאת עצמה במעצר לאחר שהסתירה בביתה מפגין שתקף שוטר.

המיוחד בהצגה הן התמונות מהזיותיה של השופטת, המנהלת דו שיח עם בעלה המנוח, המופיע בבית כל העת וממשיך לנהל את חייה. אנו מתוודעים גם לבנם, אדר, ילד פורק עול שהמשיך לנהל חיים פוחזים וסופו שדרס אישה למוות תוף כדי נהיגה בשיכרות. הבן מרצה עונשו ובסופו של דבר נוטש את הבית ומופיע רק בחזיונות של אימו. אחד המפגינים, פרסומאי המסייע להם, מתאהב בדבורה והעלילה נוסקת למחוזות בלתי צפויים עד לסיום המפתיע.

כוכבת ההצגה היא יונה אליאן-קשת המעצבת דמות מרגשת היורדת ממרום כס השיפוט הקפדן שלה אל הדור הצעיר והמאוכזב מהמצב החברתי והכלכלי. יונה מגלמת את התפקיד בכישרון נפלא ולמעשה רוב ההצגה נופלת על כתפיה ויכולותיה הדרמטיות המעולות.

אילן דר מגלם את בעלה המנוח מיכאל ומשחקו נפלא ונהדר, שנון ומקצועי. בית ספר לשחקנים. יורם טולדנו, משחקני התיאטרון המעולים שלנו, מגלם את הפרסומאי אבנר אשדות ומשחקו משובח ומוצלח ומעורר אמפטיה.

אור בן מלך מגלם את אדר ומשחקו מוצלח ומוקפד, מקצועי ושופע יכולות משובחות. מעין רחמים מופיע כאחד מצעירי המחאה וגם מגלם במשחק אפיזודי מצוין את עורך דין לייבוביץ. אנה סנגר טובה מאוד כמור, אחת המפגינות, וכשוטרת. יפעת מאור מרשימה כזוהר, מצעירי המחאה, ובתפקיד שוטרת. אביב פנקס מגלמת יפה מאוד את תות ואסיה, בתו של הפרסומאי. יש לשבח גם את שלומי טפיארו, דניאל מייזלר וישראל קוג'ינסקי על משחק קולח ויפה.

עמית זמיר עיצב את התנועה המוצלחת. שי אהרון, שזו עבודתו הראשונה בתיאטרון,  עיצב את התפאורה הייחודית, ואת רעיון המעלית בפתח הדירה. עפרה קונפינו אחראית לתלבושות היפות וזיו וולושין עיצב תאורה נאותה. רועי ירקוני ערך את המוזיקה ושזר בה שירים מקוריים וגם שירים מהעבר, קצביים ותוססים.

 

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *