כותרות האתמול: 31 בדצמבר, 1971

ינו 01

נראה שלהיטון הוא שהמציא את הגרסה הישראלית של מה שנקרא track by track , סקירה של כל השירים – יש מי שאוהבים לקרוא לזה בנוסח הלועזי, רצועות – באלבום אחד, ע"י מבקר מוזיקה או האמן עצמו. לפני 46 שנה ויום היה זה בועז שרעבי, על תקליט הבכורה שלו, "אלבום שכולם ציפו לו וברגע בו הופיע בשוק הוא זכה מיד לתגובות מעורבות", נכתב בלהיטון. "הרבה אנשים כבר אמרו הרבה דברים על אלבומו הראשון של בועז. רק בועז עצמו טרם השמיע את דעתו על יצירתו. הוא סוקר את הפזמונים, מגלה כמה פרטים מאחורי הקלעים ואפילו…מבקר את עצמו!". כאילו: תראו כמה שהאיש פרפקציוניסט, מוכן לבקר את עצמו באומץ. כבוד.

על "אפס אפס" (באנגלית), סיפר שרעבי שהשיר נכתב במהירות, והרעיון לשיר הוא שלו, ואפשר לסכם אותו בקלישאה הידועה: כסף זה לא הכל בחיים. על "כחול כים", אמר "בעיקרון זה שיר רומנטי המספר על אהבה נכזבת ויש בו גם משמעות חברתית". בועז פרגן למשפחה והקליט את "געגועים", ללחן של נחמיה שרעבי, אחיו, וסיפר שבהקלטה השתתפו לא פחות מ-11 כינורות. על "מציאות", שחנה בן ארי כתבה ללחן שלו, אמר, "לדעתי, אחד השירים הטובים ביותר בתקליט, מבחינת המילים, הלחן והעיבוד. אני סבור שגם מבחינת הביצוע ורמת ההקלטה זהו פזמון העומד על רמה בינלאומית".

בן ארי כתבה ארבעה שירים באלבום, ביניהם הלהיט הראשון, באנגלית, "פמלה". שרעבי: "השיר שינה את חיי מן הקצה אל הקצה. כל חלומותיי ושאיפותיי התגשמו בזכותו. אין בשיר עיבוד גדול. שתי גיטרות בסך הכל, יגאל חרד ואני".

אליזבת אלן כתבה שלושה שירים, ביניהם "רינגולי", עליו סיפר שרעבי, "שלמה צח אמר לי: לך הביתה ותחזור עם שלאגר וזה בדיוק מה שעשיתי. השיר הזה נכתב במהירות יחסית. השם הראשון שנכנס לי במוח היה רינגולי. עד היום אני לא יודע מאיפה צץ לי השם הזה, שאין לו כל פירוש".

אפרופו השיר "מאמא מייבלי", שכתב דודו ברק, הודה שרעבי "ההיגוי העברי שלי אינו מושלם ועלי לקחת שיעורים בהיגוי נכון". יחד עם זאת הוא דיבר בדם ליבו נגד מי שסבורים שעליו לשיר באנגלית בלבד. "אלה שמציעים לי שלא לשיר בעברית, כאילו היו מציעים לי לעזוב את הארץ. אני נולדתי בארץ הזאת ואני חייב לשיר בשפתה. גם על "השיר הסנטימנטלי והמלודי", לדבריו,  "אני אוהב אותך בשקט" (מילים: תלמה אליגון והלחן של שרעבי. השיר מוכר יותר מהביצוע של 'הפרברים' שאליגון כתבה לו לחן אחר), באו בטענות על ההיגוי. "אני מסכים על חלק מהטענות אבל אני חושב שאחרי הכל, הוא לא כל כך נורא", סיכם שרעבי.

ועם ההיגוי הלא מושלם בעברית והמבטא הלא טבעי באנגלית, בתחילת שנות ה-70 , בועז שרעבי החל בקריירה ארוכה ומצליחה, עד היום.

 

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *