קראו לו בונזו

ספט 25

(צילום מסך: יוטיוב)

(צילום מסך: יוטיוב)

35 שנה למותו של ג'ון בונהאם, מתופף לד זפלין.

בספר led zeppelin in their own words , סיפר ג'ון בונהאם, "תמיד אהבתי לתופף חזק. כשהתחלתי, פעמים רבות קרעתי את התופים, עד שלמדתי לתופף חזק מבלי לפגוע בהם. אני חושב שהרגש חשוב למתופף יותר מהטכניקה. אם אתה נותן תשומת לב רבה מדי לטכניקה, בסוף תישמע כמו כל מתופף אחר".
הוא לא נשמע כמו כל מתופף אחר. הוא כל כך אהב לתופף, שקטע סולו שלו יכול היה להימשך עשרות דקות. הוא לא רק הקיש במקלות, גם חבט בידיו. היחסים בינו לבין התופים היו של אהבה אלימה כמעט. הוא לא התחנף אליהם. הוא השליט עליהם מרות והם נכנעו.
מצד אחד, ג'ון "בונזו" בונהאם היה מתופף סטריאוטיפי: מזג סוער, פרוע, חובב אלכוהול וחיים טובים. הכי לא אינטלקטואלי ורוחני. זה שעמם אותו. לדבריו, "אני אוהב להיות עם אנשים. אוהב מסיבות. אוהב לבלות ואפילו להשתולל. אפשר לומר שאני אדם קולני. בעצם, אני הכי קולני בלהקה". מצד שני, סיפר שהוא "אוהב לעצב את הבית ולעבוד בגינה שלי".
אבל לא התחביבים האלה הביאו עליו את קיצו, בגיל 32 , אלא האלכוהול. ב-24 בספטמבר, 1980 , הוא נפגש עם חברי הלהקה , לחזרות לקראת סיבוב הופעות בארה"ב. היום שלו החל בארבעה שוטים של וודקה בארוחת הבוקר. הוא המשיך לשתות לאורך כל היום. בונזו והחברים חזרו ללון בביתו של ג'ימי פייג'. בבוקר ה-25 בספטמבר נכנס ג'ון פול ג'ונס לחדרו של בונהאם ומצא אותו ללא רוח חיים. בנתיחה שלאחר המוות נקבע שגופו לא עמד ב-40 מנות וודקה שלגם בתוך יממה, והוא הקיא בשנתו, נחנק ומת.
בדצמבר 1980 הודיעו פייג', ג'ונס ורוברט פלאנט כי הלהקה מתפרקת, ואין כל כוונה להביא מתופף אחר במקומו. כשהתאחדו מחדש, חד פעמית, ב-1988 , לארבעה שירים באירוע לציון 40 שנה לחברת התקליטים אטלנטיק שבה היו חתומים, התיישב מאחורי התופים ג'ייסון בונהאם, בנו. ב-2007 , הם חזרו להופעה נוספת, בלונדון. הפעם, למופע שלם, לזכר אחמט ארטגן, מייסד אטלנטיק, ושוב בונהאם ג'וניור מילא את מקום אביו. מאז, התפרסמו ידיעות על הנטייה לאיחוד-מחודש נוסף, אבל לדברי פייג', כנראה שזה כבר לא יקרה.
פייג' על בונהאם
http://tinyurl.com/ovnyqze
בונהאם בסולו תופים

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *