אחרי מות טוביה

(צילום: רדי רובינשטיין)

חיים נוי על "שבעה" בתיאטרון בית ליסין: המחזה המסיים את הטרילוגיה המשפחתית של שמואל הספרי הוא נוקב, מרגש, מעורר מחשבה ולא פעם סוחט צחוק ודמע.

"שבעה", בתיאטרון בית ליסין, הוא המחזה המסיים את הטרילוגיה שכתב המחזאי שמואל הספרי, לאחר "קידוש" ו"חמץ". כל המחזות עוסקים באותה משפחה, בזמנים שונים, ולדברי המחזאי מקיפים למעשה את ההוויה הישראלית במשך עשור מכריע. המחזות עוסקים בטקס היהודי הדתי ששזור לכל אורך ההצגות הללו. "שבעה", הנוקב ומרגש ומעורר מחשבה עמוקה, מאיר על חיי המשפחה, ועוסק בעיקר בחיי נישואין, מריבות וסכסוכים.

כפיר אזולאי המצוין ביים את ההצגה – שכבר עלתה בשעתו בתיאטרון – בכישרון רב. בזכות להקת השחקנים המשובחת, ההפקה היא מעניינת, תוססת ומענגת.

העלילה עוסקת בבני הזוג דבורה וטוביה הגורני, שחייהם המשפחתיים עולים על שרטון. טוביה, מורה ותיק, מחליט לעזוב את הבית, לחו"ל. לבני הבית הוא מספר כי הוא יוצא למנוחה מאשתו ומטרדות הבית, בבית הבראה בצפון. לשניים בת ובן נשואים ועוד בן, המתגייס לצבא ביום הולדתו. גם הזוגות הצעירים חיים במתח ובאווירה לוחצת, ואז גם מגיעה בשורה מרה – טוביה נמצא מת בלונדון.

כולם נדהמים שכן הוא אמור היה לחזור לברית המילה של נכדו הבכור מבתו ובעלה, בעל בוטיק עצבני. הגופה מגיעה ארצה ומזוהה בחטף על ידי ניסים, חתנו.

 ההלוויה נערכת בדיוק במועד שבו מגיע לישראל ונואם בכנסת נשיא מצרים סאדאת ולכן איש אינו מגיע להלוויה. נוטלים בה חלק האלמנה וילדיה, שאחד מהם, החייל, עובר התעללות בטירונות. האישה מחליטה שהשבעה תהיה סגורה למנחמים ותאפשר למשפחה לפתוח את כל תיבות הפנדורה שלה, לברורים נוקבים, מרגשים וגם מצחיקים, ללא מנחמים וללא נחמה. ברקע,  רוחו של טוביה מרצדת על הבמה ומביעה את דעתה.

גדי יגיל מגלם את טוביה בכישרון רב ובמקצועיות. הוא מרגש מאוד, נוקב וראוי לתשואות על תפקידו.

ענת וקסמן מצוינת בדמות האלמנה, דבורה, ואין ספק שהיא מרכז ההצגה, בזכות הופעתה המרגשת הסוחטת צחוק ודמע, והיכולת הדרמטית המופלאה שלה.

יניב ביטון מעולה כניסים, בעל הבוטיק העצבני, התובע מאשתו, ריקה, בתם של דבורה וטוביה, להתמסר לו ולעבודתו. נעמי לבוב הכישרונית מאוד מגלמת בצורה נעימה ומלוטשת את ריקה.

דניאל גד, שחקן בעל פוטנציאל דרמטי משובח, מגלם היטב את שלומי, הבן הצעיר שזה עתה התגייס וועובר התעללות מצד מפקדיו בטירונות, בשל עבירה צבאית.

תומר מחלוף מוצלח מאוד בתפקידי הסמל המתעלל, רוחץ הגופות והמוהל.

נדב ניידס רב הכישרון מגלם במשחק מוקפד את נחום, בעלה של טובה. יעל שטולמן מעולה בתפקיד רעייתו.

מי שבהחלט גונב את ההצגה באפיזודות השונות בהשתתפותו הוא אופיר וייל, אחד השחקנים הבולטים בתיאטרון הישראלי, המפליא בגילום תפקידים של בעלי שררה או דמויות "נעבעכיות" וגרוטסקיות. כאן הוא מגיש משחק מופלא כאביה של טובל'ה ואיש חברת הקדישא.

פולינה אדמוב עיצבה תפאורה מיוחדת של כותל מרשת ברזלים, עם חלונות ודלתות, שולחן וספה על מסילות. אורנה סמורגונסקי עיצבה את התלבושות. דניאל סלומון אחראי למוזיקה המוצלחת. קרן גרנק עיצבה את התאורה ראויה ויואב כהן את הווידיאו ארט המוצלח.