זמר של אישה אחת

פרסי סלדג' (צילום מסך: יוטיוב)

פרסי סלדג' שמת בשבוע שעבר, הקליט שירים רבים אבל זכור בזכות להיט גדול אחד, כשגבר אוהב אישה.

בשבוע שעבר, בגיל 74 , זמר הסול פרסי סלדג' מת, מסרטן בכבד. סלדג' היה נשוי פעמיים, אב ל-12 ילדים וזכור בעיקר בזכות להיט ענק אחד: כשגבר אוהב אישה. לדבריו, השיר הושפע ממשבר אישי: בדיוק כאשר פוטר מעבודתו כבנאי (הוא גם הספיק לעבוד כסניטר בבית חולים, לפני שהפך לזמר מקצועי), החברה שלו עזבה אותו, כי רצתה להיות דוגמנית. הוא הביא את הרעיון ושני נגנים, הבסיסט קלווין לואיס והאורגניסט – הבולט במיוחד בשיר – אנדרו רייט, כתבו. הסינגל היה לתקליט הזהב הראשון (מיליון עותקים), של חברת התקליטים אטלנטיק, והגיע למקום הראשון במצעד האמריקאי.
השיר חזר לסיבוב נוסף במצעד והגיע למקום השני, ב-1980 , לאחר שהושמע בפרסומת לג'ינס ליווייס. גם הקאוור של מייקל בולטון זכה להצלחה גדולה (והפך לבדיחה מתמשכת בסדרה שני גברים וחצי, בביצוע לייב של בולטון). בזכות השיר הזה, ורק בזכותו, סלדג' נבחר כחבר בהיכל התהילה של הרוקנ'רול, ב-2005 . השיר גם דורג במקום ה-53 ברשימת הרולינג סטון של 500 השירים הגדולים בכל הזמנים.

אגב הידיעה על מותו של סלדג' נזכרתי בידיעה אחת, קצרה, שפורסמה בלהיטון, ב-1970 ונראית (בוודאי כיום), כל כך מופרכת, שלך תדע אם הסיפור אמיתי או נולד במוחו המשועמם של עורך בידור בצהובון זה או אחר וצוטט ללא הסתייגות בלהיטון. "הלבנים הפכו עורם בדרא"פ", אמרה כותרת מבזק הידיעות והסיפור עצמו התייחס לכך שסלדג' הופיע בדרום אפריקה הגזענית, הדוגלת בהפרדה בין לבנים ושחורים ומה שנקרא אז צבעונים. אבל, כמה לבנים בעלי תושיה, "התחפשו" לשחורים כדי שירשו להם להיכנס למועדון לשחורים בלבד, לראות ולשמוע את סלדג'. או שכן, או שלא.