חבר להקת פיקוד צפון אמריקה
דצמ 16
יגאל כוכבי (צילום עטיפה: התקליט חיפה)
יגאל כוכבי היה בלהקה צבאית לצד יגאל בשן. כשהשתחרר, הוציא אלבום אחד, "אותו אדם", ונעלם. לרגל הוצאת האלבום בדיסק, לראשונה, אמירה מורג ביררה לאן הלך, האם הוא מצטער על כך ומתי הוא חוזר.
"את יודעת, מי שהיה הבעלים של 'להיטון' בזמנו, היה גם האמרגן שלי", מפתיע אותי יגאל כוכבי, "לזמרים היה קצת יותר קשה אז. זמר היה צריך להיות זמר, לדעת לשיר ולהרוויח את הפרסום שלו. היום כל אחד יכול. אני שומע זמרים ש…"
צריכים לשיר רק באמבטיה?
"בדיוק. אבל אני לא שופט. כל אחד והטעם שלו".
אז בוא ספר, לאן נעלמת?
"ללוס-אנג'לס. אני כבר 30 שנים שם. תראי, בצעירותי אני אף פעם לא יצאתי את גבולות הארץ. הציעו לי להופיע באירופה ובעוד מקומות אבל סירבתי, הייתי כאן, עשיתי את הדברים שלי. אני טיפוס שצריך לדחוף אותו קצת. בשלב מסוים אמרתי שאם כבר לטוס, אז לארה"ב, כדי לראות משהו אחר. כשנסעתי השיר שלי הושמע המון ברדיו. כולם אמרו לי: אתה נורמאלי? עכשיו אתה טס? אבל אני הרגשתי שזה או עכשיו או אף פעם. אולי הייתי צעיר ופזיז אבל אני ממש לא מצטער על כך. אני חי טוב מאוד שם. כשנסעתי, הייתי עם אישה ושני ילדים קטנים. היום, בדיעבד, לא הייתי עושה את זה. אבל לפעמים, כשזורקים אותך למים, אתה חייב לשחות. איך שהגעתי לשם התחלתי להופיע במועדון ישראלי. מהשבוע הראשון שלי שם עליתי לבמה ופתאום קיבלתי הצעות. הופעתי שם ערב-ערב".
הוצאת שם אלבום?
"כן. בספרדית. כי השוק הספרדי שם ענק. אני דובר מעט ספרדית. לעומת זאת, אני לא דובר רומנית ואני שר ברומנית. לא דובר פרסית, אבל שר בפרסית. אני מתפרנס ממוזיקה כל הזמן. גם יש לי אולפן הקלטות".
בוא נחזור לתקופת להקת פיקוד צפון.
"זו היתה תקופה נהדרת. הייתי בלהקה יחד עם יגאל בשן. אני חבר טוב שלו ועצוב לי מה שקרה איתו. אנחנו תמיד נפגשים כשאני מגיע ארצה. הפעם לא נפגשנו כי לא רציתי לחטט. אני מכבד את הפרטיות שלו. היינו חברים בלהקה ונשארנו חברים. יגאל היה הכוכב של הלהקה. כשהגיע ללהקה, הוא כבר היה מפורסם. לא היו ויכוחים ויריבויות. אני מהמפרגנים. אני מאמין שלכל אחד יש מקום בעולם הזה. ג'וקי ארקין ביים אותנו וגם שמעון ישראלי. דודי רוזנטל היה נגן בלהקה, היום הוא עובד באולפן שלי בארה"ב. אוהד נהרין היה איתנו. היינו חברים, כולנו. אהבתי את מה שעשיתי".
להקת פיקוד צפון (צילום: אתר האינטרנט של יגאל כוכבי)
ואז השתחררת והוצאת אלבום, איך הוא התקבל?
"איך שהשתחררתי בא אלי דב זעירא (התקליט חיפה). אני הופעתי המון מחוץ ללהקה, הייתי סולן וכתבתי את השירים שלי, והוא אהב את מה שעשיתי. האלבום הצליח, היו לי כמה להיטים שהושמעו נהדר ברדיו. היה פרגון והיה לי כיף. כשדב אמר שהוא מחדש את האלבום שלי נורא שמחתי. אני חושב שיש לו מקום. זו פעם ראשונה שהאלבום שלי יוצא על דיסק. דב אוהב ומאמין בו וגם אני. אני חושב שהקדמתי את זמני. לא במקרה השירים שלי מאז, מתאימים גם לתקופתנו".
אנשים כאן זוכרים אותך?
"כן וזה נורא מחמיא לי. איפה שאני הולך אנשים מבקשים להצטלם איתי, אז, או שהם זוכרים אותי או שהם מבלבלים אותי עם מישהו אחר. זה עשה לי חשק להקליט שוב בעברית, ואני מתכוון לעשות את זה כשאחזור ללוס-אנג'לס. אני כל הזמן כותב. בביקור הבא שלי כאן, יש סיכוי לסיבוב הופעות. אולי אעשה משהו עם דודי רוזנטל".
ניתן לומר שהזמן עשה לך טוב?
"מאוד. אנשים אומרים לי: פספסת. יכולת להיות כוכב בארץ. אני כוכב. אני מוכר מאוד בלוס- אנג'לס ומופיע שם כל הזמן. כבר קרה שהופעתי שש הופעות בערב אחד, במועדונים שונים. כיום אני מרגיש צעיר יותר מאי פעם. את יודעת, לנו, התימנים, יש גנים טובים. אני אוהב את החיים וטוב לי ושאלוהים ייתן לנו רק בריאות. זה הכל".