כאב וגעגוע
אפר 21
מאור גרינר (צילום: שמרית טורנר)
מאור גרינר הקליטה ביצוע חדש לשיר היה הוא אפור, המוקדש לאלמנות מבצע צוק איתן ולבנות זוגן של החיילים שנפלו בקרבות.
מאת חיים נוי
בפרוס יום הזיכרון לחללי צהל יזמו שלושה מוזיקאים, חברים, מאור גרינר, קובי פז וטל לאופר, הפקה חדשה של השיר הוותיק והאהוב היה הוא אפור. מילות השיר נכתבו על ידי עודד אבישר והוא הולחן בידי משה וילנסקי. המבצעת המקורית שלו הייתה הזמרת המנוחה נחמה הנדל. הביצוע החדש מוקדש לאלמנות צוק איתן ולאותן בחורות שהיו מאורסות לחיילים שיצאו למבצע ולא חזרו.
גרינר, בת 27 , מתל אביב, שחקנית וזמרת בוגרת בית הספר הגבוה לאמנויות הבמה בית צבי, נטלה חלק בהצגות ובמחזות זמר רבים ובין היתר השתתפה במחזמר "רומיאו ויוליה" בתיאטרון גשר וב"בדידותו של אדם" ו"חלום קוסטה ריקה" שעלו במסגרת חג המחזמר בבת ים. בימים אלה היא משחקת במחזמר "סוף הקיץ".
"זה הקליפ הראשון שאני מוציאה", היא מספרת. "היוזמה הייתה של קובי, שהכיר לי את השיר היפה הזה, הציג לי את הרעיון שלו, והציע לי לחבור איתו ועם טל (במאי הקליפ) לפרויקט. הרעיון מאוד נגע בי. העבודה המשותפת הכירה לי שיר שהיה אהוב ושנשכח קצת בקרב הציבור. כמו שהאבל נוגע לכולנו בחיים הוא גם מתקשר באופן ישיר לאמנות בארץ".
לדברי פז, בוגר ביה"ס רימון והאקדמיה למוזיקה בירושלים שעיבד את השיר וניגן בכל הכלים בהקלטתו, "אני רואה עצמי כמוזיקאי ארצישראלי וככזה, אני מרגיש שמחובתנו לעסוק בשימור הזמר העברי ולהנחיל את מורשת הזמר הלאה".
לאופר, בוגר מגמת תיאטרון באוניברסיטת תל אביב, מוסיף, "החיבור בינינו, חבורת צעירים מתחום אומנויות הבמה (המוזיקה, התיאטרון והמשחק), הוא חיבור טבעי וחשוב. היה חשוב לי להעביר דרך טבעת האירוסין ה 'מחברת' אל מול הדסקית ה'מפרידה' את הכאב והגעגוע של אותן נשים צעירות אשר איבדו את היקר להן מכל".
כאמור, מאור גרינר משתתפת במחזמר חדש, "סוף הקיץ" משירי אהוד מנור (שכתב וביים גדי צדקה ומועלה ב"התיאטרון העברי", עם חני נחמיאס, דיאנה גולבי ועוד), שאף הוא עוסק בשכול הישראלי ובמרכזו חבורת צעירים בצל מלחמת לבנון הראשונה. "אני משחקת בחורה שמחכה לבחור שהיא אוהבת, שיחזור מהקרב, ומתמודדת עם הפחד האם תראה אותו שוב ותוכל להתוודות על אהבתה. אבא שלי לחם בגולני במלחמת יום כיפור, כנער בן 18 והיה מאלה שכבשו את החרמון. לאחר מכן שירת במילואים, במלחמת שלום הגליל. שמעתי סיפורים רבים על חברים שנהרגו, ועל איך באקראי, במזל, יצא שהוא נשאר בחיים ובחור אחר נהרג במקומו. השכול הזה, קיים סביב כולנו. כל הזמן".