כותרות האתמול: 17 באפריל, 1970

לקראת פסטיבל הזמר תש"ל, שכרגיל התקיים במוצאי יום העצמאות, פרסם להיטון את רשימת כל המשתתפים והשירים, כמובן ללא ציון שמות מחברי השירים שתמיד נשמרו בסוד גם כאשר בוצעו השירים, כדי שלא להשפיע על בחירת הקהל.

בלהיטון ניבאו, בלי כוונה, את תוצאות הפסטיבל, כאשר נכתב על שלמה ארצי, "אחד הזמרים האחרונים שגוייס לתחרות, אבל אולי דווקא האחרון – הוא שיגיע ראשון? שלמה מקווה כך בכל לבו. כך או אחרת, אין לו טענות לגבי מה שהשיג עד כה. הוא צמח מתוך שורות להקת חיל הים ותוך חודשים ספורים ממש כבש לו מעמד של כבוד בצמרת המצעדים העבריים, כשהוא מקים לעצמו צבא מעריצים גדול, והם מחזיקים לו אצבעות".

וזה מה שקרה: שלמה, שהצטרף אחרון, סיים ראשון, עם "פתאום עכשיו פתאום היום" (תרצה אתר ויעקב הולנדר), השיר שבעצם פתח את פרק הקריירה האזרחית המצליחה שלו, מאז ועד היום. כמובן, לאורך השנים הוא שינה לחלוטין את הסגנון שלו, הקליט אך ורק משיריו שלו, ועדיין – את השיר הזה הוא הקליט שוב, כעבור שנים, אולי כמחוות הוקרה, אולי משום שבאמת השיר הזה אהוב עליו.

בכתבה הוזכרו אילן ואילנית כמבצעי השיר "אהבה של תרזה דימון", אבל בלהיטון הסתייגו, "לפי שעה לא ברור אם בפסטיבל יופיעו כצמד או שהשנה, כמו בשנה שעברה, תופיע אילנית כסולנית". בכל אופן, אילן ואילנית אמרו על השיר, "בחרנו בו כי הוא שיר מצוין היכול לייצג אותנו גם בחו"ל. המסחריות היא לא קנה המידה שלנו". בפסטיבל, אכן אילנית שרה כסולנית, בלי שלמה צח, וסיימה במקום השלישי.

לגבי השיר של הגשש החיוור, בלהיטון תהו, "מה לצפות? האם הם מכינים לנו פזמון הומוריסטי, כדרכם, או שמא החליטו ליטול שיר פשוט ההולם את הפסטיבל", ואז הוסיפו טיזינג, "אנחנו (להיטון), כבר יודעים, אולם אתם תיאלצו לחכות בסבלנות עד למוצאי יום העצמאות". היה כדאי לחכות: הגשש החיוור שרו את "מים לדוד המלך" (עקיבא נוף כתב), כשהם בחצאיות מיני קצרצרות, הופעה שנכנסה להיסטוריה של פסטיבל הזמר והפזמון בפרט והבידור הישראלי בכלל.

מעניין הסיפור של "כוכבים בדלי": לפי להיטון, "כאשר הגיע חבר השופטים שבחר את השירים לפסטיבל לשלב האחרון, הוזמנו כמה זמרים וזמרות כדי שישירו לדוגמה את השירים הנבחרים. צילה דגן הייתה ביניהם וממנה ביקשו לשיר שלושה פזמונים, ביניהם 'כוכבים בדלי'. צילה – שלא הייתה צריכה בהתחילה להשתתף בפסטיבל – חשבה לעצמה: זה שיר מצוין. אם אשתתף בפסטיבל, הלוואי שאשיר את השיר הזה". כעבור זמן קצר התקשרו אליה מהפקת הפסטיבל לבשר שהיא מוזמנת לשיר בו, ואפילו את השיר שבו התאהבה. אמנם לא הגיע לאחד המקומות הראשונים, אבל נשאר מאז אחד האהובים, של צילה, ובכלל.

עוד שני שירים שבוצעו לראשונה בפסטיבל הזמר והפזמון תש"ל, ונשארו מאז: "רבי עקיבא" (רבקה זוהר), ו"שמלת כלולות" (שלישיית המעפיל).

אבל בעיקר ייזכר הפסטיבל ההוא, כאמור, בזכות שלמה ארצי, שהמריא ממנו לקריירה ארוכה ומוצלחת, מאז ועד היום, כבר חמישים שנה.