כותרות האתמול: 26 בנובמבר, 1969

כוכב נולד, תוכנית הטלוויזיה, פצצת הרייטינג, טיל המידרוג, מקור בלתי נדלה לפרצופים וקולות חדשים למאגר הפופ הישראלי, מנינט והלאה – מזוהה מאז שנוסדה עם ערוץ 2 , קשת וחברת טדי הפקות. טדי, כלומר טמירה ודודו ירדני (שמת בדצמבר 2014 ). לפני 46 שנה, פלוס, הכוכב שנולד, במדור בשם זה, הייתה טמירה עצמה.
לפני שמישהו חלם על ערוץ נוסף בטלוויזיה הישראלית ובימים בהם העיתונות הקדישה מקום לא גדול לבידור, ועוד יותר קטן לזמרים חדשים, המדור בלהיטון נתן הזדמנות לחשיפה ראשונה לכמה אנשים שעוד יתפרסמו בגדול. נתנאלה, למשל, וגם טמירה ירדני. אם כי, כאמור, היא ויתרה די מהר על קריירה על הבמה והעדיפה את ההפקות, האמרגנות, היזמות בתחום הבידור.
טמירה, בת 68 היום, לא הייתה לגמרי אלמונית. היא שרה בלהקת פיקוד מרכז (בין היתר, בשלאגר – ככה, ילדים, קראו פעם ללהיט – טנגו תורנות). בלהקה הכירה את דודו ז"ל, התאהבו ונישאו. אחרי הצבא, הוא הלך לתיאטרון (ולקולנוע: חסמבה וילדי ההפקר, למשל), היא למדה משחק ושרה, עם להקת ארבע המינים. אחרי שהלהקה התפרקה, המשיכה לשיר כסולנית, עם גיטרה. עודד זמיר, חצי הצמד שבדיוק אז התפרק, אלכסנדרה (פרידמן) ועודד, הציע לשיר יחד, וצמד חדש נולד: הפנינים הכחולות, שהשאיר אחריו כמה שירים. חפשו ביוטיוב, אם תרצו.

כשגם זה הסתיים, טמירה החליטה לחזור ולעשות את זה בעצמה, סולו. אחד השירים שהקליטה, שיר לילדים גדולים, של אבי קורן ואלברט פיאמנטה, היה להיט רדיו סביר, וגם הופעתה בטלוויזיה, במיני-מיני נוסח סוף הסיקסטיז, זכורה לקשישים כחוויה נעימה מאוד. ירדני סיפרה ללהיטון שהיו לה חששות כשהביאה את ההקלטה לרדיו (ניחוש שלנו: סרט הקלטה, אפילו לא תקליטון דוגמה), שמא עורכי המוזיקה יתעלמו מהשיר בגלל שאינה זמרת מאוד מוכרת, אבל הופתעה מהפרגון. "זה הוכיח לי שקנה המידה האחד והיחיד שלהם הוא טיב הפזמון. נרגעתי". היא גם יצאה עם תובנה, בנוגע לקולגות שאולי הזהירו אותה מפני כתף קרה אפשרית ברדיו, על סמך ניסיונם המר. "כנראה שאלה אשר אינם מצליחים להיות מושמעים ברדיו, השמיצו בצורה איומה, וזה השפיע עלי מאוד. להפתעתי, העורכים גילו אהדה רבה לפזמון והשמיעו אותו הרבה".
הרבה מאוד השתנה מאז: כיום, גם הזמר הכי חדש, טרי, בלתי מנוסה, סביר להניח שלא יגיע בעצמו לש.ג בגלגל"צ או לבוטקה בקול ישראל כדי למסור אישית את דיסק הדוגמה, אלא ישלם ליח"צנית שתעשה זאת, או בכלל תשלח דיגיטלית. אגב, גם המילה יחצ"נית נולדה רק בשנות ה-80 (אמנון אברמוביץ בעל המשמר, הוא האבא אם אינני טועה). אבל ב-1969 דיברו, אם בכלל, על אשת יחסי ציבור. טמירה, אז, כנראה יח"צנה (עוד ביטוי שלא היה קיים אז, ילדים),לגמרי לא רע, את עצמה.