כפי ששר חברי המלומד

אריאל בנדור (צילום: יח"צ)

מצד אחד, הוא פרופסור מוערך למשפטים ועורך-דין, מצד שני הוא יוצר וזמר שאלבומו השני, חושב את עצמי,  ראה אור לאחרונה. אריאל בנדור לא מוצא סתירה בין התחומים. אמירה מורג שאלה על מה בדיוק יש לו לשיר.

לפני כשנה, קצת אחרי שיצא אלבומו הראשון של אריאל בנדור, דורנר, הסטודנטים שלו בחוג למשפט חוקתי, עשו לו הפתעה. זה התחיל בסטודנטית שהצביעה ונראתה קצת לחוצה. כאשר שאל אותה לרצונה, היא ענתה: "רציתי לשאול…" אבל לא שאלה. "באותו הרגע", מספר אריאל, "נכנס סטודנט עם גיטרה והתחיל לנגן את השיר 'מאוחר מדי' מאלבומי הראשון. מיד קמו עשרה סטודנטים והתחילו לשיר את השיר, ואז קמו עוד 20 ועוד 20, ככה עד שכל הכיתה, בערך 100 סטודנטים, קמו ושרו את השיר שלי. אני הלכתי להתעלף. לא הבנתי מה קורה".
אריאל נולד לשופטת דליה דורנר (אלבומו הראשון הוקדש לה) ולעו"ד שמואל דורנר. הוא מתעסק במוזיקה מאז שהוא זוכר את עצמו, כהגדרתו, מגיל שש או שבע. "כבר אז שרתי וחיברתי מילים ומנגינות. הקטע המוזיקלי התחיל הרבה לפני התחום המקצועי ממנו אני מתפרנס. אם מחפשים חוט מקשר, אז זה כל נושא ההופעה. כאן זה מתחבר".
אני משערת שאתה לא שר בבית המשפט מול השופט, אם כי זה בהחלט יכול להיות מעניין.
"לא, אני לא וכן, זה יכול להיות מעניין. אבל באלבום הקודם עשיתי הופעת השקה גדולה ובהקהל היו לא מעט שופטים, אז יצא לי לשיר לפני שופטים, אם כי לא בבית המשפט".
סליחה על השאלה, אבל בהתחשב בתחומים המקצועיים שלך, על מה בדיוק יש לך לשיר?
"אה, חלק מהעניין זה לשמור על המורל. זה חלק מהחיים. בלי אמנות לא יהיה טעם לחיים, לדעתי. בלי 'להיטון.קום' שהוא אתר מושקע ויפיפה לטעמי, שעוסק במוזיקה ובתרבות בצורה מקצועית, מה נקרא? רק על חוק היסוד?"
השיר שלך "את" צבר מעל עשרת אלפים כניסות ביוטיוב, שזה בהחלט מרשים. איזה תגובות אתה מקבל?
"מאוד טובות. אלבום שני זה סימן שאני רציני ולא איזה גימיק. אני חושב שאני יותר מרשה לעצמי להיות חשוף באלבום הנוכחי. אני גם לומד פיתוח קול, אז גם כזמר אני נשמע יותר טוב".

יש סיכוי להסבה מקצועית?
"לא יודע. גם בלי המוזיקה אני עושה כמה דברים, אז יש גם את זה. מה רע? להוציא אלבום שני תוך שנתיים זה קצב טוב, לדעתי, וזה מאוד משתלב לי. ניסיון החיים שלי לימד אותי שזמן זה דבר גמיש. אפשר לדחוס אותו ואפשר לדחות אותו. אני כל הזמן יוצר. יש לי עוד שירים שמחכים לתורם. אני חושב שאני מצליח לשלב נכון".
תחום המשפטים זה בגלל אמא ואבא? כי ציפו ממך בבית?
"לא יודע. יש לי אח שלא בתחום הזה. היו אצלנו בבית פסקי דין שהיו קשורים דווקא לאבא ולעבודתו במשרד המשפטים ואני זוכר את עצמי כנער בן 16-17 קורא אותם. זה עניין אותי. אני מתעסק עם זכויות אדם, משפט חוקתי, כעו"ד התחום שלי קשור לבג"צ אז אני מופיע בתיקים מיוחדים, אלו דברים מעניינים. אני לא חושב שמישהו חשב בצעירותי שאהיה זמר. מן הסתם הפולניות המשפחתית לא הייתה מברכת על זה. אבל הוצאתי תקליט שדרים בגיל 17, וההורים שלי עזרו לי לממן אותו. זה לא היה הצלחה גדולה. רק בשלב הרבה יותר מאוחר בחיי החלטתי שאני רוצה לעשות את זה ברצינות. אני עושה את המוזיקה שאני רוצה לשמוע".
מה לגבי הופעות?
"כרגע את תופסת אותי במרילנד, אני מתארח כאן כפרופסור. אני בהחלט מתכנן לרוץ עם הופעות, צריך זמן לכך, אבל עכשיו, כשכבר יש לי יותר שירים ברפרטואר, זה הפרויקט הבא".