מחזמר על מיוזיקל

(צילום: רונן אקרמן)

חיים נוי על "שורת המקהלה" בתיאטרון הקאמרי: הפקה תוססת ומרגשת של הבמאי צדי צרפתי והכוריאוגרף עוז מורג.

המחזמר שורת המקהלה, המוצג בתיאטרון הקאמרי בתל אביב, הוא ססגוני, רענן ומרגש מאוד, כאילו לא חלפו 43 שנים מאז הצגת הבכורה שלו בברודווי.

העלילה עוסקת באודישנים לקורוס, הלהקה המלווה מחזמר, מצביעה על הקשיים העצומים הרובצים על כתפיו של כל שחקן השואף להתקבל להצגה, אפילו עבור תפקיד שהוא רק חבר להקה, אחד מיני רבים.

המחזה הוא של ג'יימס קירקווד וניקולס דנטה והרעיון היה של מייקל בנט, הבמאי והכוראוגרף של ההפקה המקורית. את המוזיקה הלחין המוזיקאי היהודי-אמריקני מלווין המליש שמת לפני 6 שנים. היצירה הזו, הנודעת במיוחד בזכות שיר הנושא שלו, העניק להמליש תהילת עולם מוזיקלית. המליש היה ילד פלא, הסטודנט הצעיר ביותר שהתקבל אי פעם לבית הספר ג'וליארד למוזיקה,  בגיל 7. הוא המשיך ולמד והשתלם במוזיקה ואחד משיריו הראשונים הוקלט והושר בידי לייזה מינלי. במרוצת הזמן הפך למלחין פופולארי מאוד ושיריו הרבים הפכו לנכס צאן ברזל בקרב מיטב הזמרים. הוא גם הלחין שירים לסרטים רבים, המפורסם ביניהם שיר הנושא לסרט "כך היינו", בכיכובם של ברברה סטרייסנד ורוברט רדפורד.
המיוזיקל שלו, שורת המקהלה, שהוצג לראשונה ב1975, בברודוויי,  זכה למספר שיא של הופעות – 6300 במשך 15 שנים. המחזמר גם הופק לסרט מוצלח, ב-1985 אך הצוות המקורי של המחזמר, אגב, לא אהב את הסרט.

המיוזיקל שהועלה ברחבי תבל, גם בישראל, עוסק במבחני במה והוא מעין מחזמר על המתרחש מאחורי הקלעים של הפקת מיוזיקל, והוא מתרחש כולו על הבמה החשופה בדרך כלל, שם אמור הבמאי לבחור מספר מצומצם של שחקנים ללהקת הרקדנים של ההצגה. המיוזיקל הוא מופע אחד ארוך שרובו ככולו שירה וריקוד ומעט מלל. המופע בנוי מנאמברים של כל משתתף, המציג עצמו וכישרונו, להחלטת הבמאי. ההחלטה, אגב, היא מעניינת, אבל בשל ההפתעה, לא נחשוף את השיטה.

מבין השחקנים יש לציין כמה במיוחד, למרות שכולם הפגינו ריקוד ושירה משובחים. מיה דגן מגלמת את קאסי, שחקנית מובטלת, לשעבר חברתו של הבמאי, שמחליטה להצטרף ללהקת הרקדנים במופע, למרות שהיא בוגרת מכולם ולזכותה תפקידים בכירים. מיה מפגינה יכולת שירה נפלאה לצד יכולות ריקוד ותנועה מושלמים.

יחזקאל לזרוב מגלם את במאי ההצגה, זאק, שעליו לבחור רק 8 שחקנים ללהקה, מתוך כל המועמדים. לזרוב מפגין יכולת משחק מעולה והוא גם רקדן מצוין ומבצע ריקוד סטפס נפלא.

דנה פרידר, בתפקיד וואל,  מפגינה ביצועים משובחים, בתנועה, משחק ושירה, והיא חיית במה אמיתית. ספיר יצחק כקריסטין בולטת מאוד ביכולת המשחק והביצועים שלה. אדיר בובליל מצטיין ומפגין יכולת ווקאלית נהדרת בתפקיד אל דלוקה. לירון ויגדור מצוינת כמגי. גלעד שמואלי מגיש משחק משובח כפול.

שמרית ששון נפלאה כמוראלס והביצוע הווקאלי שלה הוא מעולה. רוני שיינדורף טובה מאוד כשילה. שני שאולי מגישה משחק נהדר כג'ודי. שחר פרץ זוכה לתשואות בתפקיד גרג. ליאור גלרון, המגלמת את בבה, מפגינה יכולת תנועה יפה מאוד. אלה רוזנצוויג, בדמות קוני, היא רקדנית, זמרת ושחקנית משובחת. אור דנון מוצלח כעוזר הבמאי.

במאי המחזמר צדי צרפתי העמיד הפקה תוססת וקולחת, מרגשת ובועטת. עיקר התשואות מגיעות לכוריאוגרף עוז מורג (אין קשר לעורך א.מ), על ריקודים ותנועה שהם חוייה לעיניים. אפילו הרעיון של בלט מאחורי הפרגוד, הוא נפלא. התלבושות של יובל כספין הן נהדרות, במיוחד בגדי הגוף הצבעוניים.

לתאורה יש תפקיד מרכזי במחזמר הזה והעיצוב של קרן גרנק מותיר את הקהל פעור פה, במיוחד בתמונת הסיום. ההדרכה הקולית הראויה היא של דוקי עצמון. הנוסח העברי של אלי ביז'אווי הוא קולח ועכשווי. ניראל שרון עיצב את הסאונד המוצלח.  אמיר לקנר אחראי לניהול המוזיקלי המעולה. התפאורה של ניב מנור היא סימלית אך מכרעת.

שורת המקהלה הוא לא כמו המחזמרים שאנו רגילים בהם. זהו מחזמר על עולמם של השחקנים המתחילים והוא מרגש מאוד ומעניק חוייה מוזיקלית נפלאה. חרף אורכו של המחזמר, כשעתיים ללא הפסקה, מדובר בהפקה מרהיבה, מוזיקה קצבית ובהחלט אירוע תרבותי ראוי לציון.