מיקה של כולנו

(צילום: אלעד דוד)

המחזמר מיקה שלי מוצג שוב, בהפקה חדשה של בית צבי. חיים נוי חזר להתרגש מהשירים הנפלאים של יאיר רוזנבלום ומהסיפור על התקופה שטלטלה את הארץ, בין האופוריה של מלחמת ששת הימים, להלם של מלחמת יום הכיפורים.

מיקה שלי, המחזמר המבוסס על שיריו של יאיר רוזנבלום שהפכו מזמן לנכס צאן ברזל והם מרגשים וסוחפים כתמיד, שב וכובש את לב הצופים בהפקה חדשה של בית צבי, בתיאטרון רמת גן.
המחזמר הועלה לראשונה בבית צבי ביולי 2003 ועד מהרה הפך לתופעת קאלט שסחפה המוני אוהדים. המופע הוצג ברחבי הארץ, נפתחו פורומים ומועדוני מעריצים והקהל הצעיר שבא פעם אחר פעם לצפות בהצגה, עקב בקפדנות אחר השחקנים הצעירים וניהל פעילות רשת ענפה אחריהם, בעידן של טרום הפייסבוק.
הפקה נוספת עלתה ב-2007 וכעת היא חוזרת בשלישית, מעודכנת וחדשה יותר, שוב בבימויו של גדי ענבר שכתב וביים גם את ההפקות הקודמות.
העלילה עוסקת בצעירים שהיו על סף גיוס בתקופת מלחמת ששת הימים ומלווה את המתחולל בחייהם עד מלחמת יום הכיפורים, שחלקם לא חזרו ממנו. סיפור שנע בין האופוריה להלם. אנו פוגשים את מיקה המטלטלת בין שתי אהבות: לגידי הלוקה בהלם קרב במלחמת ששת הימים, נוטש אותה ונמלט לארה"ב בחיפוש אחר שקט נפשי, ולארי, שמוצא תשובה בחזרה למקורות. הם נישאים והוא נהרג במלחמת יום כיפור, מותיר אותה עם פרי בטן. בהמשך, חוזר גידי אל חייה והשמחה גם היא חוזרת לשכון במעונה.
שוב אנו מתרגשים ומוחים דמעה לקולות השירים ובהם שיר לשלום, גבעת התחמושת, ישנן בנות ובשמלה אדומה, שבמקור הוא קצבי ואילו במחזמר הוא הפך לאחד משירי הנושא ולשיר מרכזי. הביצועים שלו, לאורך ההפקות , היו מופלאים ומרגשים. הביצוע הראשון והמדהים, בהפקה הראשונה, שייך לזמרת והשחקנית הנפלאה הילה זהרור, שסחפה בקולה החם והנוקב את קהל המאזינים וגרמה לצמרמורת. המנהל המוזיקלי והמעבד אפי שושני הצליח להעניק לשיר תצורה שלא מותירה עין יבשה.
גם מור כהן המצוינת, בתפקיד הילדה המספרת בשמלה האדומה, ביצעה בהצגה את השיר הנפלא הזה בקול ענוג ומדהים וביחד עם כל הלהקה עוררה את בלוטות הדמע והלחלוחית פשטה על פני הקהל ושחקנים כאחד. יחד עימה נטלה חלק בביצוע השיר בל וענונו, שחקנית מעולה וזמרת מקסימה, המגלמת את דבי.
שיר קאופמן בלטה בשיר עליזה, כמלכת הלבבות, בסצנה רבת רושם של תנועה ותחפושות והעניקה לשיר אופי מיוחד. בנוסף הרשימה בשיר הצובט בלב מתוך התפילה. גיל כהן נפלא כגידי והקסים בשירים היה לי חבר וגשם. נדיר אלדד כארי היה מוצלח מאוד בשירים ובמשחק. יעל חיימובסקי כנועה הייתה נהדרת, במיוחד בשיר אני ציפור, והוכיחה כישרון רב ומעולה. נאור מזרחי, שחקן טוב מאוד, ביצע את השירים בחן רב.
יהב קדוש (אלישע), הוא פרפורמר מלידה. יש לו יכולת משחק מצוינת, מלווה בקול ובתנועה והוא נכנס לדמות של הפציפיסט הגיי – נושאים שנויים במחלוקת באותה תקופה – באורח נהדר. יהושע אינדורסקי, במשחק מוקפד ומרשים, מגלם את רב סרן בועז, היוצא מן הארון למען אלישע. גל זמיר גילם ברגישות ובהצלחה את סגן אלוף רפא. שחר פולאק שזר את כישרונו הקומי בגילום תפקיד השוטר הצבאי. סיון רוזנברג כמיקה הייתה נעימה וקסומה ומלאת כישרון.
גיל קרלוס הרוש עיצב את הכוריאוגרפיה הנפלאה ואבי שכוי את התפאורה היפה. אלה קולסניק עיצבה  תלבושות מוצלחות.
זמרת האופרה והמורה לפתוח הקול אלוירה כוחנוף, הצליחה להקנות לזמרים יכולות מוצלחות בהגשת השירים. אלעד דדון עיצב את הסאונד המושלם, חלק מרכזי בכל מחזמר. אפי שושני הנפלא כאמור אחראי לניהול המוזיקלי ויחד עם עידו מנור אחראי לעיבודים הקוליים המעולים. שושני גם ועמד בראש ההרכב של הנגנים המוצלחים: יוגב כהן, ( עם החלפה של יוני גבורה) ,גילי רוזנברג ואילן צמיר.
"מיקה שלי" הוא מחזמר מוצלח , עטור שירים ולחנים שלא מותירים את הקהל אדיש ונותנים זיק של תקווה לימים טובים. במיוחד בסוף, כאשר הלהקה שרה את "שיר לשלום" המיתולוגי ומדרבנת את הקהל להצטרף לחגיגה הקסומה והמרגשת שהתנהלה על הבמה.