מיק בוקס: אוריה היפ זה החיים שלי

(אוסף פרטי)

אוריה היפ תופיע מחר במועדון התיאטרון בתל אביב. זו הפעם החמישית שלה בישראל. אהרון מורג נזכר בפעם הראשונה, ב-1983 ובראיון עם מיק בוקס, גיטריסט הלהקה.

אפי "מטאל" שפריר ואני הכרנו לפני שנים רבות בתל נוף, על רקע האהבה למוזיקה – אמנם לא אותו ז'אנר, שהרי הוא היה משוגע על רוק כבד – והרצון להנחיל את אהבתנו המשותפת לכמה שיותר מחיילי הבסיס. אחרי הצבא, אפי כתב מדי פעם ב"להיטון", כמובן על המוזיקה שאהב במיוחד. כשאוריה היפ הגיעה לישראל בפעם הראשונה, במאי 1983, היה ברור לשנינו שאם וכאשר יהיה ראיון עם מיק בוקס, גיטריסט ומנהיג הלהקה, אפי מצטרף. וכך היה.
הקהל בקולנוע דן ז"ל, ברחוב הירקון בתל אביב, אהב את הלהקה עד כלות, ולהפך. "זה כיף (להופיע באולם קטן יחסית). ככה אנחנו קרובים יותר לקהל", אמר בוקס. בקהל היו דוברי רוסית רבים. אוריה היפ, התברר, היתה מאוד פופולרית בארצות הגוש הקומוניסטי וברית המועצות של אז, בפרט. אחד מאותם יוצאי-בריה"מ, הגיש לבוקס זר פרחים ענק ובקבוק משקה אלכוהולי וזכה לנשיקה מהגיטריסט האגדי.
אח"כ שוחחנו. איש נחמד, בוקס. גלוי-לב, לא מתחמק משאלות קשות, כמו למשל: מדוע נזרק מהלהקה הסולן המקורי, דייויד ביירון. בוקס טען שביירון לא ידע איך להתמודד עם ההצלחה. "מכוניות פאר, המלונות היוקרתיים, המטוסים החכורים, כל אלה הפכו חשובים בעיניו יותר מהמוזיקה עצמה. הוא נהיה שחצן וקשה לעבוד עם מישהו שממשיך בטריפ הזה גם מחוץ לבמה. הוא גם שתה יותר מדי". ביירון מת בפברואר 1985 בגיל 38 ממחלת כבד וסיבוכים נוספים שנבעו מהתמכרותו לאלכוהול.

אוריה היפ עם דייויד ביירון, ב-1973 :

שאלנו את בוקס מה מריץ אותו, עדיין, 14 שנה אחרי שאוריה היפ נוסדה. "הלהקה היא החיים שלי ואני לא מכיר חיים אחרים. מה שמניע אותי זו הידיעה שעדיין יש לי מה להציע לקהל. בתור מוזיקאי, אתה לא חדל ללמוד. ברגע שתחשוב שהפכת למומחה בתחום שלך, אתה מת מבחינה יצירתית. אני חושב שגם על ערש מותי ארצה לנגן".
מיק בוקס, בן 67 . שרק יהיה לנו בריא וימשיך לנגן, ויגשים את מה שאמר אז: "אנחנו מקווים שנוכל לחזור לכאן בכל שנה". גם אחת לכמה שנים (זו הפעם החמישית בישראל), זה בסדר גמור. רק שיבואו.

אוריה היפ בהופעה: