מלך ללא כיסוי
דצמ 10
(צילום: יוסי צבקר)
חיים נוי על "בגדי המלך החדשים" בבית צבי: מחזמר צבעוני, תוסס ומוקפד, המבוסס על אגדת הילדים הידועה של אנדרסן.
"בגדי המלך החדשים" המוצג בבית צבי לכבוד חג החנוכה הוא מחזמר חדש, צבעוני, תוסס ומושקע, המבוסס על האגדה הידועה של הנס כריסטיאן אנדרסן. המחזמר נכתב בידי אורי אוריין עם פזמונים ולחנים מקוריים של חזי שקד. הבמאי שוקי וגנר, שועל מחזות זמר ותיק, יצר מופע לילדים ולכל המשפחה, מוקפד, תאווה לעיניים ולאוזן ושופע קריצות אקטואליות והברקות בימוי – הילד שחושף את האמת נלקח מהקהל וזוכה לתשואות רמות.
הסופר הדני הנודע קיבל השראה לסיפורו הנודע בשנת 1837 על בסיס אגדת עם וייתכן שהוא מבוסס על סיפור של דון חואן מנואל מהמאה ה-12. למעשה זו אלגוריה על לחץ חברתי ועל נהירת הרבים אחרי המעטים, לפעמים מתוך חשש להיראות חריגים או מטופשים.
כזכור, העלילה עוסקת במלך שרוב עיסוקו הוא בבגדיו, והוא נוגש בבני עמו ומטיל עליהם מסים כבדים כדי לממן את תאוותו לבגדים מפוארים. צמד נוכלים, חוט ומחט, מגיע לממלכה והם מחליטים לגרוף מהמלך כסף רב עבור תפירת בגד שרד בלתי נראה לעיני אנשים נבערים. רק חכמים מסוגלים לראות את הבגד ההדור. המלך צועד עירום בתהלוכה וכולם מריעים וסבורים כי לבוש הוא בגדי מלכות, מתביישים לחשוף קלונם, שאין הם רואים דבר. רק ילד קטן מעז לצעוק כי המלך הוא עירום ובכך גם טבע מונח לשון החושף את המציאות.
אורי אוריין ארג לא רק בגדי מלכות, אלא פרשיית אהבים קלה בין הנסיכה לאחד החייטים, טווה מעשייה קלילה ומלאת הומור ורוויה במוסר השכל ובמסרים חינוכיים. בין השיטין מבצבצת מציאות ממקומות מוכרים כמו למשל משפט המחץ של המלך – אין כלום כי לא היה כלום, הלקוח כנראה מאחת האגדות.
לטובת הילדים, המלך בכלל לא צועד עירום, אלא לבוש בתחתונים צבעוניים שאין שום מניעה בעצם ללכת איתם אפילו לאופרה, בימינו אלה שכל דכפין הולך כאוות חפצו.
המחזמר מסופר על ידי שאנל, גוצ'י ודונטלה, מעין מקהלה יוונית, ומלווה בידי להקת רקדנים וזמרים. סולימאן חוסייסי גילם את המלך גברדין באורח מקצועי ונעים. החייטים הנוכלים, מחט וחוט, ניר לוגסי וזיו עוז ארי, מצוינים בתפקיד, חלק הארי של ההצגה על כתפיהם והם מצליחים לבדר ולהגיש משחק רב רושם ומוצלח.
הגר אנגל, עם היכולת הווקאלית המשובחת שלה, טובה מאוד כנסיכה המתאהבת במחט וגורמת לו ולחברו לחזור למוטב. יעל דובר, אלי אלבז וגבריאלה שטרנפלד מעולות כשלוש המספרות והן מנווטות את העלילה בקצב ובמקצועיות, בקול ובמשחק משובחים.
הדר קרן מבליחה כצ'ינו בסצנת הכלא ומגישה משחק מעולה וקול מוצלח עד מאוד. טובים מאוד הם גם סתיו בן יוסף כשרת התרבות. מיכל לוינטון המגלמת את שרת הבריאות המצוננת, איציק מלמד כשר הביטחון, לא עלינו, המתעלף כל רגע, ודניאל נחמן בתפקיד שר האוצר המרושש.
הלחנים של חזי שקד מוצלחים מאוד. דפנה פרץ עיצבה תפאורה מקסימה ופרקטית. מתן פרמינגר עיצב תאורה ראויה. תשבחות מיוחדות למעצבת התלבושות מאי ברנע, על בגדים ססגוניים ואביזרים הזויים, צבעוניים וייחודיים. חגיגה של תלבושות. עומר זמרי עיצב את הכוריאוגרפיה המצוינת, שלה חלק נכבד בהצלחת המחזמר. אלעד דדון עיצב סאונד נפלא כראוי למחזמר מקצועי ומשובח. דוקי עצמון אחראית להדרכה הקולית המוצלחת.
אין ספק כי נוכח גל מופעי החנוכה, המחזמר הזה הוא פנינה מעולה ומוצלחת, תרבותית ועם רמה תיאטרלית מקסימה.