סוגרת חשבון עם הקיבוץ
מרץ 12
(צילום: רדי רובינשטיין)
חיים נוי על "קוראים לו מלך" בתיאטרון בית ליסין: ההצגה המרגשת המבוססת על סיפור קצר של סביון ליברכט, חושפת התנהלות חסרת לב שסופה אסון.
"קוראים לו מלך" הוא מחזה חדש מאת המחזאית והסופרת סביון ליברכט, היוצאת חשבון עם חברי קיבוץ וחושפת התנהלות חסרת לב שסופה באסון. ההצגה בבית ליסין מבוססת על סיפורה "קיבוץ", מתוך הספר "מקום טוב ללילה", והיא מרגשת ונוגעת ללב. אלון אופיר ביים ביד רגישה (וגם הלחין את המוזיקה), עשה עבודה משובחת עם להקת השחקנים המצוינת והאיר פכים ותמונות מחיי הקיבוץ אשר מבליטים נושאים שאינם שכיחים, אך מהווים צל כבד על התנהלות והווי חיים חריג וחסר רגישות.
העלילה עוסקת בקצין בצה"ל ששמו הוא מלך. השם היוצא דופן ניתן לו עם לידתו בנסיבות שמתבהרות בהמשך ההצגה. מסתבר כי מדובר בילד שאומץ בידי זוג חברי קיבוץ בהיותו תינוק ולאחר אסון מזעזע. מלך עתה כבן 20 , טייס בחיל האוויר, והוא תובע במפגיע מהוריו לדעת את האמת על חייו וחיי הוריו, ובמיוחד אביו. בהבזקים לאחור צפים על הבמה האירועים וההתרחשויות לפני כעשרים שנה. מתברר כי אביו היה רווק בן 40 שנקלע לקיבוץ באקראי, לאחר שנשלח בעצם לקיבוץ אחר. האיש, דוד פולונסקי, הוא בעל פיגור שכלי קל, ילדותי מאוד, שנופל ברשתם של מספר חברים בקיבוץ הלועגים לו ומבצעים בו תעלולים, תוך כדי רתימתו לעבודות בקיבוץ. הוא מוסר את דירתו לקיבוץ והופך לחבר. שלושה מהחברים אמורים לסייע בקליטתו אך נסחפים למעשי קונדס שמתפתחים לשרשרת אירועים טראגית. בין לבין הם משדכים לו צעירה בעלת פיגור סביבתי והזוג מביא ילד לעולם. העלילה מתפתחת לכיון שונה מהמצופה עד לסיום הרע והנמהר. מלך מבקש לגלות את סוד האירוע הטראגי ולבוא חשבון עם האשמים.
רועי וינברג, שחקן מוכשר ובעל פוטנציאל גדול, מגלם ברגישות ומשחק מוצלח את דמותו של הקצין היוצא בעקבות העבר. נתי קלוגר כדבורה, אחות הקיבוץ ואימו המאמצת, מפגינה משחק מעולה ומרגש. דני גבע מפגין יכולת מקצועית משובחת כאהרון, האב המאמץ.
איתי פולישוק מוצלח מאוד כמנחם, גזבר הקיבוץ. יוסי צברי מפליא לעשות בגילום דמותו של זיתוני, חבר הקיבוץ, ומשחקו משובח מאוד. יעל בוטון נהדרת כרחל, האישה שנישאת לדוד ואימו של מלך. היא מעוררת אמפתיה ומשחקה מאוד מרגש.
אבי גרייניק, שחקן מצוין הראוי לתשואות, נושא על כתפיו את תפקיד דוד פולונסקי, דמות ילדותית של גבר עם פיגור שכלי שבעצם הוא אדם אוהב ונאהב, בעל חוש צדק ואמת ויודע לעמוד על שלו.
אורנה סמורגונסקי עיצבה את התפאורה המקסימה והתלבושות הנאותות. ראובן וולנר אחראי לתאורה ואביב קורן ניהל את ההפקה המוזיקלית.
זו הצגה סולידית וקטנה, אולם העלילה היא בבואת חיים המגלה טפח מהווי שייתכן והיה באותם ימים, בקיבוץ הדימיוני. מוסר ההשכל נשאר וראוי לבחינה והפקת לקחים בכל מסגרת חיים.