פסגת היצירה

(צילום: רונן אקרמן)

חיים נוי על סיפור הפרברים בתיאטרון הקאמרי: עונג צרוף. אחת ההפקות המשובחות ביותר של המחזמר.

המחזמר הקלאסי סיפור הפרברים, בתיאטרון הקאמרי , הוא מופע מוזיקלי מלוטש, חגיגה לאוזניים ולעיניים, עונג צרוף של מחול ושירה, בביצוע להקה מוכשרת ומרשימה של שחקנים, זמרים ורקדנים.
סיפור הפרברים , החוגג עתה 60 שנה, נחשב לפסגת היצירה של המחזמר האמריקני, הוצג ברחבי העולם וגם היה לסרט קולנוע עטור פרסי אוסקר. המחזמר, גרסה מודרנית לרומיאו ויוליה, נכתב בידי ארתור לורנץ על פי רעיון של הכוריאוגרף הנודע ג'רום רובינס. המלחין והמנצח הדגול לאונרד ברנשטיין חיבר את המוזיקה הבלתי נשכחת לשירים של התמלילן והמלחין הנודע סטיבן סונדהיים. אגב, סונדהיים סיפר כי כתב עוד שירים למחזה, שבסופו של דבר לא נכללו בגרסה הסופית.
המחזה עוסק בשתי חבורות רחוב: הג'טס (הטילים) והשארקס (הכרישים). הראשונים הם אמריקנים ממוצא פולני ואילו יריביהם הם מהגרים בלתי רצויים מפורטו ריקו. במהלך מסיבה שכונתית ניצת סיפור אהבה בין מנהיג הג'טס לשעבר, טוני, לבין מריה, אחותו של ברנרדו, מנהיג השארקס. העלילה סוחפת אותנו למלחמת כנופיות, אהבה בלתי אפשרית, והטרגדיה בסופה. במחזמר משובצים שירים ידועים שהפכו לנכס צאן ברזל בקלאסיקה של הז'אנר, כמו מריה, אמריקה, איזה יופי, סמל קרופקי, והלילה. גם המחולות התוססים והייחודיים שחיבר ג'רום רובינס זכורים לטוב.
ההפקה בתיאטרון הקאמרי היא חגיגה של כישרונות, ביצועים מעולים וכוריאוגרפיה מהממת. כבר בשלב זה ראוי לציין את הכוריאוגרף המחונן אביחי חכם שהעמיד את המחולות בהשראת הכוריאוגרפיה המקורית, והם נפלאים. חכם, שכבר העמיד הפקות מרהיבות עין, ראוי לתשואות מיוחדות על הביצועים בהפקה הזו.
סיפור הפרברים בנוי מכמה רבדים: הריקודים, השירה, המוזיקה. הבמאי צדי צרפתי שחזר את ההפקה המקורית וכיון שעמדו לרשותו שחקנים-זמרים-רקדנים מוכשרים ביותר, הביצוע הוא מעולה. המוזיקה השמימית של ברנשטיין היא מופלאה, וקשה לפגום בה. התזמורת בניצוח נדב ברנשטיין הייתה מוצלחת מאוד והניהול המוזיקלי של אמיר לקנר הוא מצוין. דוקי עצמון אחראית להדרכה הקולית המרשימה שהפיקה מהמשתתפים. המחזמר שזור בתמונות ובקטעים מרגשים. מדהימות במיוחד הן סצנת החלום, נשף הריקודים, והסצנה שבה כולם נערכים ללילה הגורלי. קטע זה הוא אחד משיאי המחזמר, כאשר כל הלהקה נפרסת בפינות הבמה ושרה את המוטיב החוזר.

תגלית המחזמר היא משי קלינשטיין, המגלמת את מריה. למשי יכולת ווקלית נהדרת, קולה מקסים ומרגש והיא הצליחה לעבור את המשוכה בביצוע מעולה לתפקיד התובעני. היא גם מצטיינת במשחקה.
עידו רוזנברג משחק מצוין בתפקיד טוני ומגיש ביצועים מרשימים לשירים. הוא הוא פרפורמר משכמו ומעלה ומעניק חוויה מוזיקלית ותיאטרלית.
רונה-לי שמעון, המגלמת את אניטה בהצלחה רבה, היא כידוע רקדנית מרשימה ובהפקה הזו מפגינה יכולת שירה מוצלחת וגם משחק דרמטי מצוין, במיוחד בסצנה הנוקבת והמרגשת של התקיפה בדראגסטור.
גלעד שמואלי הנפלא מגלם בצורה אמינה את ברנרדו, והוא מעולה בביצועי משחק, שירה, תנועה וקרבות במה. יכולות הביצוע שלו ראויים למחיאות כפיים מיוחדות.
יפתח שמואלי, המגלם את ריף, יד ימינו של ברנרדו, כובש את הבמה בשירה, תנועה ומשחק. יפתח הוא כוכב עולה, שהופיע במחזות זמר בחו"ל וגם באופרה וניחן בנתונים מוצלחים מאוד.
שלמה וישינסקי הוותיק מרשים ואיכותי בתפקיד דוק, בעל הדראגסטור, והוא מלמד את הדור הצעיר פרק בהלכות משחק ישיר ומעולה. עודד לאופולד מושחז, עצמתי ובעל יכולת משחק מהוקצעת בתפקיד הקצין שרנק. אביב זמר מבצע יפה מאוד את הסמל קרופקי, והשיר המפורסם אודותיו מבוצע בידי להקת הבחורים בכישרון נפלא. זוהר בדש, שחקן וזמר מעולה, מצטיין במיוחד בקטע הזה.
רוני מרחבי המוכשרת מגלמת מצוין את אניבדיז, הנערה שרוצה להצטרף לקבוצת הבנים והם שולחים אותה לשחק בבובות. היא הפכה את התפקיד למעדן קצפת נהדר, דמות שנחרתת בזיכרון. רביב מדר מגלם במשחק משובח את צ'ינו, האיש שמגן על כבוד המשפחה, עד לסיום המר. במיוחד בסצנה המרגשת שבה הוא מבשר למריה את מה שאירע.
שני שאולי, ליאור גלרון, ליאור כהן ונעמה פרידמן מוצלחות מאוד כחברותיה של מריה. גלרון היא גם רקדנית משובחת וזכורה גם כמי שביצעה את תפקיד אניטה בבית צבי. נועה הופמן מדהימה בזכות כישורי הריקוד שלה.
יש לציין את חברי הלהקה המוצלחים: נתנאל בסיל, אור משיח, יואב מילשטיין,אברי ארבל, יוחאי גרינפלד, יגאל משינסקי, עוז שושן, אור דנון, איציק עמר, עמית לוי, יהודה רותם, נטע טמשה, אדר ריקליס, אמילי מגנאג'י, נטלי ליפין, אדל קייסי, ליאור כהן, רוני אוזן, שני דקל.
אלי ביז'אווי תרגם את המחזמר לשפה עכשווית וקולחת. ערן עצמון עיצב את התפאורה המרשימה ואולה שבצוב את התלבושות המוצלחות, במיוחד של הבנות. קרן גרנק עיצבה את התאורה המדהימה שיש לה תפקיד מרכזי בהפקה. אילן גזית הדריך את קרבות הבמה המופלאים.
הפקות רבות היו לסיפור הפרברים ברחבי העולם ובארץ, מוצלחות פחות או יותר. ההצגה בתיאטרון הקאמרי היא לדעתי אחת מהמשובחות שעלו על הבמות, בזכות הכוריאוגרפיה המוקפדת והביצוע המעולה של הלהקה. ההפקה הצליחה להפיח בו חיים חדשים, תוססים ומרגשים. יום חג לאוהבי מחזות הזמר והישג בימתי נוסף לקאמרי, לאביחי חכם, לצדי צרפתי ולכל המשתתפים הכישרוניים הרבים. קלאסיקה במיטבה.