צחוק שטני

(צילום: יוסי צבקר)

חיים נוי על "יד אלוהים" בצוותא תל אביב: קומדיה שחורה על אמא, בן וכוח אפל שנכנס לחייהם, בביצוע הרכב שחקנים שאף עולה על המקור בברודוויי.

"יד אלוהים" היא קומדיה שחורה שהייתה מועמדת למספר פרסי טוני, הוצגה בבית צבי ועתה עולה כאותה הפקה ואותו קאסט, בצוותא בתל אביב. המחזה, שנחל הצלחה בברודוויי והיה מועמד למספר פרסי טוני, קשור למנהג נוצרי על משחקים בבובות כף יד.

העלילה עוסקת באם ובנה בעיירה בטקסס, המתמודדים עם מות אב המשפחה. כדי להקל על האבל ועל חייהם הנוגים, האם, מרג'ורי, מסכימה לפתוח תיאטרון בובות בכנסייה המקומית בשכונה. קהילות נוצריות מסוימות משתמשות לעתים בבובות כדי להדריך ילדים כיצד לעקוב אחר התנ"ך ולהימנע מנפילה ברשתו של השטן. הכל מסתבך כאשר בובת כף היד של ג'ייסון, בנה, קולטת לקרבה מעין כוח אפל בדמות השטן, והיא מנהלת חיים עצמאיים ולמעשה מסוגלת לומר הכל, ללא מעצורים או עכבות של נימוסים והליכות. טיירון, היא בובת השטן, מתחילה עם הבת שג'ייסון מעריץ וגם שמה סוף לחיזור של הכומר אחר אמו.

המחזה גדוש אירועים, חלקם אלימים וחלקם פילוסופיים, ושזור בהברקות טקסט ובימוי. הסיום הוא די אפל, אך כולם יוצאים מרוצים.

העניין בהצגה שהיא לא בדיוק תואמת את התכנים המקובלים במחוזותינו. לעומת זאת, הרכב השחקנים הוא מצוין, ומצפייה בהצגה בברודווי בשעתו, הצוות הישראלי עולה עליהם בכמה דרגות.

ההצגה עלתה בבית צבי ועתה מעלים אותה הבוגרים באותו הרכב, עם קאסטים מתחלפים, בכמה מהתפקידים.

ההצגה שוחטת את כל הפרות הקדושות והיא גדושה בהומור, רובו שחור, תוססת ולעתים אף גורפת פרצי צחוק רמים.

פז כלפון, שחקן מדהים שמשחקו מעוצב לתפארת, מגלם בהצגה את הנער שהשטן השתלט על הבובה שלו. נעמה פורת מגלמת את מרג'ורי, אימו, והיא חיית במה שמשחקה משובח ומוקפד, ומפגין את יכולותיה, דרמטיות וקומיות כאחד.

טל סגל, איציק מלמד וגל זילברמן מגלמים בהצלחה רבה את שאר התפקידים והם ראויים לכל התשבחות.

המחזה נכתב בידי רוברט אסקינס והתרגום והבימוי הוא של גמא פריד. זוהר אלמליח עיצב את התפאורה והתלבושות עם הבובות והם מצוינים.

אין ספק כי מדובר בהפקה מעניינת, מצחיקה ומעוררת מחשבה.