קצפת ופפריקה
יונ 19
(צילום: יח"צ)
חיים נוי על "הרוזנת מאריצה" באופרה הישראלית: הפקה תוססת וקצבית, למרות אריכות מה וקטעים מיותרים, של תיאטרון האופרטה מבודפשט המתארח שוב בישראל.
תיאטרון האופרטה של בודפשט מתארח זו השנה השלישית באופרה הישראלית והפעם עם "הרוזנת מאריצה", אחת הידועות בז'אנר הזה, סוג של בידור תוסס ומלהיב בתקופת וינה העליזה, סוג של מחזמר הידועה בעלילותיה הנפתלות שלמעשה אין להן חשיבות. העיקר הוא המחולות התוססים, השירים המלודיים, הקצב והשואו. .
האופרטה נכתבה בשנת 1924 על ידי אמריך קלמן, מלחין יהודי-הונגרי, הנחשב לאחד משלושת גדולי יוצרי האופרטות, לצד יוהן שטראוס הבן ופרנץ להאר. הוא נולד כאימרה קופשטיין בהונגריה, היה מבקר מוזיקה ואחר עבר לוינה ושם קנה תהילת עולם בזכות יצירותיו. לאחר הכיבוש הנאצי נמלט לצרפת ומשם היגר לארה"ב ולאחר המלחמה שב לצרפת, מת בפריז ונקבר בוינה בשנת 1953.
העלילה עוסקת ברוזנת מאריצה החוזרת לאחוזתה בטרנסילבניה, לאחר שהתאלמנה מבעלה. היא מתאהבת במנהל האחוזה שלה שבעצם הוא רוזן מחופש, כדי שלא יגלו את זהותו האמיתית. הרוזן נאלץ לנטוש את האחוזה שלו לאחר שאביו ירד מנכסיו והוא עוסק בניהול האחוזה גם כדי לפרנס את אחותו הצעירה ליסה. כדי להפטר מעוד מחזרים, בודה הרוזנת ארוס דמיוני אך באורח פלא מסתבר שאכן קיים אדם כזה שאפילו מגיע לאחוזה ומבקש את ידה. היה זה תעלול של הרוזן שפוטר בתחילה בידי הרוזנת, ששכנע את ידידו להתחפש לאותו ארוס דמיוני.
האופרטה שזורה מחולות הונגריים ורומניים, נעימות צועניות, שלל תלבושות ושירים שחלק מהם הפכו ללהיטים ידועים.
מוניקה פישל, סופרן, מגלמת את הרוזנת מאריצה. יש לה קול צלול וגם יכולת משחק נאותה אך לא ברור לי למה חבשו לה פאה אדמונית לא כל כך מחמיאה. פישל קלת תנועה ומנתרת בקלילות וגם עושה היפוך בסיוע בן זוגה לסצנה. גרגיי בונצ'ר, טנור, מגלם את הרוזן טאסילו והוא בעל קול נעים ויכולת ווקלית משובחת.
הטנור מיקלוש מאטה קריני, בנו של הבמאי מיקלוש גאבור קריני, מגלם את אישטוואן, חברו המחופש של הרוזן, ובמספר קטעים הוא גונב את ההצגה ביכולות התנועה והביצוע שלו. לסופרן טונדה פרנקו, בתפקיד מגדת העתידות הצוענייה, יש קול נפלא ויכולת יפה מאוד.
מי שבולטת מאוד בהפקה, במשחק, תנועה ושירה היא איישה קרדפי, סופרן בת 17 המגלמת את ליסה. איישה נבחרה לתפקיד לאחר שהזמרת שאמורה הייתה להופיע נכנסה להיריון.
המנצח לאסלו מקלארי שלט ביד רמה על התזמורת ההונגרית. הבמאי מיקלוש גאבור קריני (ממוצא יהודי, עם משפחה בישראל), אחראי להפקה התוססת והקצבית, למרות אריכות מה וקטעים מיותרים. הרפליקות בעברית שמשמיעים הזמרים פה ושם הם בהחלט נחמדים, אבל גם ככה השפה ההונגרית די זרה לישראלים, מה גם שמדובר בטקסט שתורגם מגרמנית להונגרית.
האופרטות של ימינו מבוצעות באדיקות כנראה רק בוינה ובבודפשט, והן פינו מקום לשלל מחזות זמר בבימות העולם. עם זאת, מדובר בנוסטלגיה לשמה, בלחנים מלודיים ובמחולות ומוזיקה תוססת וכאמור – קצפת וינאית, היישר מהונגריה.