שירים בגובה העיניים

(צילום: אולה באום)

שחר כהן, המוכר מהשיר סולו עראק, מתוך אלבום הבכורה פה לאחרים, יופיע ביום חמישי בנמל תל אביב. אמירה מורג ביררה איתו למה הוא אוהב שירי משוררים ואיך נולד הכינוי,  טרובדור מחאה.

"ההגדרה אינה שלי", צוחק שחר כהן, "זה משהו שהתהווה סביב מה שאני עושה. אני מלחין ומבצע שירי מחאה כבר מ-2009, עוד לפני שפרצה המחאה החברתית. פגשתי את רוני סומק ויודית שחר בערב מחאה שנקרא 'רעב' והתקיים אחרי שפורסם דו"ח העוני ב-2009 , במסגרת לילה לבן בתל-אביב, ברחוב, עם המון אנשים. נוצר חיבור עמוק בינינו והתחלתי להלחין שירים שלהם. זה הצטרף לשירי משוררים אחרים שהלחנתי, כמו דוד אבידן ואשר רייך. חשוב לי להבהיר שאני לא מגביל את עצמי רק למחאה חברתית, אך הנושא הזה עובר כחוט השני בשירים. כל שיר נבחר בפינצטה".
המילה הכתובה חשובה יותר מהמוזיקה?
"הטקסט מאוד חשוב אצלי. לדעתי, זה תפקידו של הזמר לנסות להגיד משהו ולא רק לבדר. מצד שני, אני מוזיקאי, אז המוזיקה חשובה לי יותר מהכל. לפעמים המדיה היא המסר. יש מסרים שלאו דווקא עוברים במילים אלא בביצוע".
בכל זאת, הרוב רוצה לבדר ולהתבדר?
"נכון, הבעיה הזאת קיימת. עשיתי לעצמי חיים קשים, זה בטוח, אבל הטקסטים שבחרתי מאוד נגישים, כתובים בגובה העיניים. אנשים מתחברים בקלות. ניסיתי שזה לא יהיה מכשול ולראייה, סולו עראק נכנס לפלייליסטים רבים ברדיו. הוא הושמע המון. עד היום. הקהל שלי די מגוון: אוהבי רוק'נ'רול, חובבי אתני וחובבי שירה".
יצרת שעטנז מעניין.
"היה לי חשוב לתת קצת צליל מזרחי לשירי משוררים ולרוק’נ'רול, שזה קצת פחות מקובל אצלנו, אבל אין סיבה שלא יהיה ככה. האלבום מגוון מבחינה מוזיקלית. חלק רוק, חלק אקוסטי, חלק אתני, אפילו עם מוטיבים ערביים. יצא מעניין".
הוא בן 38, נשוי ואב לילדה, מנגן גיטרה מגיל 16. שנה לאחר מכן הקים להקה, איתה הופיע ברוקסן. אחרי הצבא עבר כמה להקות, ביניהן לואי, ולדבריו,  "משם לקחתי צעד קדימה, הקמתי את שחר כהן וההרכב והוצאתי את אלבום הבכורה (בהפקת דודי לוי)". בנוסף למוזיקה הוא בעל אולפן שעוסק בהפקות מוזיקליות ומנצל את התואר במחשבים לבניית אתרי אינטרנט, לפרנסתו.
אתה לא פוחד שהחומר ירחיק קהל פוטנציאלי?
"לא, כי הלחנים שלי מאוד מלודיים וקליטים. פישטתי את הדברים. לקחתי את השירים למקום מאוד נגיש. קל להתחבר. במופע החדש יש יותר כלים אתניים ואקוסטיים וזה מדבר לקהל חדש. אנשים אוהבים חיבור בין גיטרות לעוד ולכינור, עם נגיעות קלאסיות פה ושם. המופע ביום חמישי יהיה אקוסטי, בלי תופים ובלי בס, עם כלי הקשה מיוחדים וכמובן גיטרות. כל אחד יוכל למצוא שם משהו שהוא אוהב. בסופו של דבר זו מוזיקה ישראלית שמשלבת מזרח ומערב. אני חושב שמוזיקאי צריך לחוש את הסביבה שלו, אחרת אתה יוצא חיקוי. לא מעניין אותי לחקות. מעניין אותי להגיע לאמת שלי שזה שילוב של תרבויות, סגנונות וטקסטים, כשאני הקו המקשר והמייחד".
אתה רואה תקווה למחאה החברתית?
"כן. מחאה לא צריכה לקרות רק בכנסת וגם שם יש כמה אנשים שאמונים על הנושא החברתי, אני אופטימי. ההישג הוא שאי אפשר להתעלם יותר מהנושאים האלה. השינוי אולי אטי, אבל הוא יגיע וכדי שהוא יגיע נצטרך ללמוד לדאוג אחד לשני ולא רק לאינטרסים הצרים שלנו. אחד מהדברים שאני דוגל בהם זה שוויון וחיבור בין מזרח ומערב ואני עושה את זה במוזיקה, כמו בחיים, זה הדבר הכי יפה בעיני".

כהן יארח במופע ביום חמישי את "סגול 59 " וגם יחשוף בהשמעת בכורה שיר חדש, חייב שיהיה שוב שמח, שהלחין לטקסט של רועי יבין, שחלה ב-ALS לפני חמש שנים וגייס בהדסטארט מימון להקלטת אלבום משיריו, בהשתתפותם – בהתנדבות – של אמנים כדפנה ארמוני, דן תורן והדג נחש.
סולו עראק

לאלבום

https://www.youtube.com/playlist?list=PLB4CFB14FADFF8D98