אחרי האהבה

עטיפת האלבום

אהרון מורג על האלבום החדש של רוברט פלאנט, שהושפע מהפרידה מבת זוגו, הזמרת האמריקאית פטי גריפין, והחזרה לנופיה הגשומים של אנגליה.

בעוד מעריצי לד זפלין מקווים לאיחוד-מחודש נוסף, ולו רק להופעה או שתיים, והפסימיות הולכת וגוברת ככל שג'ימי פייג' טוען ש"רוברט (פלאנט), משחק איתי משחקים", ולא מוכן להתחייב לריוניון כלשהו – פלאנט הוציא אלבום סולו נוסף, העשירי שלו, ואיזה אלבום יפה!
Lullaby…and the ceaseless war הוקלט בחלקו באולפני ריל וורלד של פיטר גבריאל, ואפשר להניח שהמקום, המזוהה עם מוזיקת עולם, השפיע לא מעט על האלבום, שלכל אורכו בולטים תופים שבטיים וכינור ה"ריטי" האפריקאי (כלי פריטה עם מיתר אחד בלבד), שבו מנגן ג'ולדה קמארה, מגמביה. הוא גם שר, בשפת אמו, בשיר המסיים , Arbaden (Maggie's Babby) . כך נסגר מעגל שנולד בשיר הראשון, Little Maggie, המבוסס על שיר עם, בעיבוד שמתכתב עם מוזיקת-עולם, מוסיף בנג'ו וריטי וכאמור, אותם תופים בעלי נוכחות.

רוברט פלאנט. צילום: לב גרופ מדיה

זה אמנם מוגדר כאלבום סולו של פלאנט אבל השירים הם מאמץ משותף שלו ושל חברי להקת הנגנים שאיתו (סנסיישנל ספייס שיפטרז), ובמיוחד הקלידן ג'ון באגוט, איש טריפ-הופ בעברו הלא רחוק, שהביא את הטיוטות המוזיקליות שסביבן פלאנט החל לבנות את השירים. בניין מפואר, אקלקטי במידה, עם נוף לשני צידי האטלנטי. בשנים האחרונות, פלאנט חי בטקסס עם בת זוגו, הזמרת האמריקאית פטי גריפין (הם הכירו כשהשתתפה באלבומו 'בנד אוף ג'וי', ב-2010 ). פלאנט ניסה להסתגל לאמריקה, אפילו הקליט עם זמרת הפולק והבלו-גראס אליסון קראוס אלבום נפלא. אבל הגעגועים הביתה היו חזקים ממנו. פלאנט וגריפין ניסו לדלג בין אנגליה לארה"ב, לחיות פה ושם, אבל זה לא הצליח. "אבוד בתוך אמריקה, עיוור מהניאון", שר פלאנט ב- Turn It Up הכבד, שיר שמתקרב לרפרטואר הלד-זפליני.
בשנה שעברה, הם נפרדו. "היה קשה כל כך לעזוב", שר פלאנט ב- House of Love, שילוב מוזר של קאנטרי-רוק, שירה רכה, תופים כבדים ומוזיקה אפריקאית. קשה, אבל חיוני לנפשו, לשלוות רוחו. עכשיו הוא בנוף ילדותו, נעוריו ובגרותו. עכשיו הוא בבית, ב"ארץ של כפור וגשם", כפי שהוא שר ב- Embrace Another Fall. אמביינט, אפריקה, טאבלה, גיטרות כבדות והקול המלאכי של ג'ולי מרפי, שרה בוולשית, מגיע לפתע ומשלים שיר יפהפה, עוצר נשימה. עם זאת, פלאנט לא ויתר לגמרי על האמריקנה: Poor Howard מבוסס על שיר של הטרובדור האמריקאי לדבלי ומשתלבים בו בלו-גראס ורוק בטבעיות רבה. הכי יפה באלבום הוא A Stolen Kiss , שאחת השורות מתוכו נתנה לאלבום את שמו. בלדה אקוסטית של פסנתר וקונטרבס, שיר לשעות הלילה המאוחרות, כשהלב כואב והזיכרונות מציפים.
בגיל 66 , פלאנט כבר אינו קורע את הגרון כמו בסבנטיז , משום שקשה לו או משום שהוא מעדיף לשיר אחרת. כך או כך, זהו אלבום נפלא של זמר נהדר שעשה הכל בקריירה שלו וכעת עושה בדיוק, אבל בדיוק, מה שמתחשק לו.

הסינגל rainbow