אסתר שרה נינה

(צילום: פייסבוק)

גיא טנא על האי.פי I WISH , אסתר רדא בשירי נינה סימון: ניסיון מעניין, אמיץ ומוצלח.

אסתר רדא, מהבולטות והמצליחות מבין המבצעות הישראליות בשנים האחרונות מוציאה אי.פי. חדש ובו ארבעה ביצועים לשיריה של נינה סימון, מהמבצעות המרגשות של המאה הקודמת.
Sinner man, you oughta be prayin
Oughta be prayin', sinner man
Oughta be prayin' all on that day

המיני אלבום נפתח בביצוע לSinnerman מתוך האלבום Pastel Blues משנת 1965. כבת לאשת דת מתודיסטית נינה סימון שרה מזמור גוספל ארוך ואמוני, מהיר ומלא דבקות. אצל רדא, התערובת הכובשת והמנצחת של סול, ג'אז, פאנק וגרוב מאטה מעט את הקצב של המקור, ולוקחת את המעטפת של המלודיה לכיוון מסוגנן ומתוחכם יותר. יחד עם הנשפנים גל דהן, ינון פרץ ומעיין מילו והבס הנהדר של מיכאל גיא, היא מעניקה פרשנות לגיטימית ועשירה לקלאסיקה של סימון.
My skin is brown
my manner is tough
I'll kill the first mother I see
my life has been too rough
I'm awfully bitter these days
because my parents were slaves
What do they call me
My name is PEACHES
את Four Women מתוך Wild as the Wind משנת 1966, השיר הצורב, הזועק את הניצול והדיכוי של האשה האפרו-אמריקאית, שסימון שרה במקור במעין רפטטיביות איטית ומשכרת, דרמטית ומלאת ציניות, מבצעת רדא בכוח ובכשרון רב. היא לוקחת את המתח הטמון במלודיה ובעיקר בטקסט ומוסיפה אלמנטים יפהפיים של אתנו-ג'אז שמתבטאים בבכלי ההקשה מלאי ההבעה של דן מאיו. רדא, מוזיקאית הבוטחת ביכולותיה, מגיעה לקלאסיקה הזו ממקום של רצון ואמונה, בפרשנות אמיצה, ללא חשש או עודף יראה. בן חוזה מפיק מהגיטרה החשמלית שלו צלילים מפותלים וסוחפים והתוצאה, שוב, מצויינת.
Birds flyin' high, you know how I feel
Sun in the sky, you know how I feel
Breeze driftin' on by, you know how I feel
It's a new dawn, it's a new day, it's a new life for me.
Yeah, it's a new dawn, it's a new day, it's a new life for me, ooooooooh…
And I'm feelin' good
במקור מתוך המחזמר The Roar of the Greasepaint ומתוך אלבומה של סימון I Put a Spell on You משנת 1965 יוצאת רדא אולי לגדול האתגרים שלה, עם feeling good , הקלאסיקה המוכרת ביותר מבין שירי המיני אלבום. הקול הנשי/ גברי, מחוספס/מעודן של סימון שתמיד השאיר אותי מוקסם ומצומרר בעת ובעונה אחת, וההפקה האגדית של האל מוני, יצרו רף גבוה מאד לפרשנות. רדא, כצפוי, לוקחת את המקור ומצמיחה לו כנפיים צבעוניות במיוחד. בפעם הראשונה, לקלידים של ליאור רומנו יש תפקיד משמעותי יחד עם הנשפנים וכלי ההקשה. האופטימיות הגלומה בטקסט מקבלת כאן בוסט נוסף מעיבוד תוסס ואינטנסיבי במיוחד.

I wish I could be like a bird in the sky
How sweet it would be
If I found out I could fly
I'd soar to the sun
And look down at the sea
And I sing ’cause I know
מתוך "Silk and Soul" מ1967 מגיע שיר הנושא I Wish ובו רדא משחררת את הביצוע האתני ביותר שלה במיני אלבום זה. במקור, סימון שרה ביצוע משוחרר, אופטימי, מלא בחמלה, עם עיבודים שלא היו מביישים שום פסטיבל שירי שלום ואהבה. אצל רדא , כלי ההקשה מקבלים במה ראשית ולביצוע הווקאלי יש כאן משקל דומה. בדרך זו הטקסט נשאר חשוף והאמיתות האנושיות שלו טריות ולא עטופות בעיבוד עשיר. אמנם הבחירה אמיצה, אך הפעם נדמה לי שהפרשנות איבדה משהו מהחיות של המקור ולא, כפי שעשתה רדא בשלושת הקטעים האחרים, הוסיפה לו.
האלבום מלווה גם בארבעה קליפים בהם רדא משחזרת את ההופעות הטלוויזיוניות בהן סימון שרה את שיריה. הפרוייקט הזה הוא נסיון מעניין, אמיץ ולכל הדעות מהנה ומוצלח. רק תהייה שחוזרת אצלי כבר לא מעט פעמים, ממשיכה להציק: מתי תתפנה רדא לקחת את הפרסונה היצירתית המבוססת והבשלה שלה ותעשה בה שימוש מעט ממוקד ולוקאלי יותר שיעשיר וינגיש את דרכן של נערות נוספות לדרך הנפלאה שעברה היא עצמה, אל החלום בו היא חיה כעת? חומר למחשבה.