אריק הצית סיגריה ואמר: זה יפה, תנגן לי שוב

(צילום: באדיבות זהב שחור)

בלעדי ללהיטון.קום: רוב האקסלי מספר על תקליט שירי הילדים עם אריק איינשטיין, בליווי הצ'רצ'ילים, שיצא שוב במהדורת ויניל חדשה, ויושק בשבת בבוקר בחנות האוזן השלישית. לדברי האקסלי, התקליט נולד בפגישה ביניהם, ביום בו מת יעקב איינשטיין, אביו של אריק.

רוב האקסלי עסוק בימים אלה בין השאר בכתיבת החלק השלישי בביוגרפיה שלו. הספר, kill me with your love , שעוסק בחלקו הגדול ביחסיו עם אריק איינשטיין, אבל גם בפירוק להקת הצ'רצ'ילים/ג'ריקו ג'ונס, וההחלטה לעזוב את הארץ עם אשתו, אפרת, ולהשתקע בארצות הברית. "יהיה לי קשה מאוד לכתוב את הספר", אמר לי, בראיון לתוכנית מעדן ויניל, "כי אין לו הפי-אנד. לפעמים אני מצטער על ההחלטה להגר לארצות הברית. הייתי צריך לחזור לישראל ולחיות כאן. הייתי עוסק כאן במוזיקה כל חיי. אבל ככה זה, אדם מגיע להחלטה וחייו משתנים לנצח".

אבל את עבודתו עם אריק איינשטיין, האקסלי זוכר לטובה וכותב באהבה על הקשר, המקצועי והאישי, ביניהם. לכבוד ההוצאה המחודשת של תקליט שירי הילדים המשותף מ-1971, במהדורת ויניל (זהב שחור), שתושק בשבת בחנות האוזן השלישית. באלבום, כידוע, אריק שר בין היתר את "מאיה" של שלום חנוך ו"ברל'ה צא", שקודם היה "שבלול", האינסטרומנטלי.

האקסלי, בנדיבותו, העביר ללהיטון.קום פרק מתוך ספרו החדש, העוסק בתקליט שהוא הלחין חמישה משיריו (האחרים של שלום חנוך, מיקי גבריאלוב ואריק עצמו), וניגן גיטרה, לצד חבריו מלהקת הצ'רצ'ילים. אגב, על העטיפה נכתב שמו בכ' ולא בק', וכך גם בהוצאה המחודשת.

תקליט שירי הילדים נולד דווקא מתוך עצב גדול, כותב האקסלי:

"אביו של אריק (השחקן יעקב איינשטיין), מת ב-18 ביולי, 1970 . מוקדם יותר, אריק ואני קבענו להיפגש באותו יום, אצלו, להשמיע לו שירים חדשים שלי. כאשר אריק סיפר לי שאביו נפטר, כמובן שהצעתי לבטל את פגישתנו, אבל הוא התעקש שאבוא.

השמעתי לו אחד השירים שעדיין לא סיימתי לכתוב את מילותיו. המנגינה מצאה חן בעיני אריק. השיר הזה הפך אחר כך ל'אסור לוותר'. אריק הצית סיגריה, הניד בראשו, חייך ואמר בעברית: נו, מה עוד? התחלתי לגלגל בראשי כמה שירים חדשים והחלטתי לנגן שיר שכתבתי על בית הוריי בגלוסטר, אנגליה. ידעתי שאריק אוהב מנגינה טובה וחשבתי שזה ימצא חן בעיניו. אבל דבר ראשון, סיפרתי לאריק את הסיפור מאחורי השיר, כדי שיבין ויעריך את מה שניסיתי לצייר במוזיקה. סיפרתי שראיתי בעיני רוחי יום ראשון חורפי באנגליה, בסלון הבית שלנו. אני יושב לצד אמי ואחותי. האש באח מרצדת ואנחנו מעיינים באלבומי תמונות ואמי מספרת מיהם אותם אנשים בצילומים שכבר דהו. ברקע, הרדיו מנגן שירים שאמי אוהבת, והגשם מקיש בחלון.

ראיתי איך אריק מתחיל לגלות עניין, תוך כדי שאני מספר את הסיפור. 'איך נקרא השיר?', הוא שאל. 'ערב יום ראשון', אמרתי, ואריק, בפשטות, ביקש: תנגן לי. הוא כל כך הושפע מהשיר, בגלל המלנכוליה שבו, העצב והעיתוי – יום מותו של אביו. כל אלה הוסיפו לתחושה הקסומה שהייתה מסביבנו.

אריק הצית עוד סיגריה, לחץ על כפתור ההקלטה בטייפ, ואמר: זה יפה. תנגן שוב. כשסיימתי, הוא אמר: תניח רגע את הגיטרה. אני רוצה לשאול אותך משהו. קודם כל, אני מקווה שיש לך עוד שירים כאלה, כי יש לי רעיון גדול, חביבי. תמיד רציתי לעשות תקליט לילדים, אבל לא סתם שירים מטופשים. שירים יפים, שלא רק ילדים יאהבו, גם ההורים שלהם.

למען האמת, כששמעתי את אריק, התאכזבתי. זו הייתה התחושה הראשונית שלי. המחשבה שהשירים שלי מיועדים לילדים, לא שימחה אותי. אבל אריק המשיך להסביר את הרעיון שלו, את הרצון להביא לילדים ולהוריהם שירים מיוחדים, יוצאי דופן – והאכזבה שלי התפוגגה. הייתי מרותק למחשבה שהנה, אני עומד לעשות תקליט עם אריק איינשטיין הגדול.

אריק העביר את הקלטת ליהונתן גפן, שכתב מילים עבריות ללחן שלי, על ילד קטן שחלם על כל כך הרבה דברים, ועכשיו אין לו שום דבר לחלום עליו.

בהמשך, סיפרתי לאריק כמה התאכזבתי כשסטן סולומון החליט לעזוב את הצ'רצ'ילים ולחזור לקנדה. סיפרתי שסטן ואני הספקנו לכתוב עוד שיר עבור הלהקה, לפני שנסע. בעצם, השיר האחרון שכתבנו יחד. אריק הסתקרן וביקש לשמוע. אמרתי שאינני בטוח שהשיר מתאים לתקליט ילדים, כי הוא יותר בסגנון של להקת הדלתות. 'לא משנה, חביבי', אמר לי אריק. לקחתי את הגיטרה וניגנתי את 'שיר הבוקר', ככה קראנו לו. תוך כדי שאני שר ראיתי מזווית העין את אריק מניד את ראשו לפי הקצב. הרגשתי שהוא חושב: מה אפשר לעשות עם השיר הזה? כשסיימתי הוא אמר: אנחנו יכולים להשתמש בשיר, ואני חושב שנכתוב על ילד קטן, שהוא היחיד שאין לי חברה. כך נולד 'גיל אוהב את שירי', שכתב יהונתן גפן.

כשהקלטנו את האלבום, אריק הסביר שהוא רוצה שהשירים יהיו פשוטים ולא מתוחכמים, ככל האפשר. לכן יש באלבום הזה יופי טהור ותמים. יש לי זיכרונות טובים מההקלטות האלה ואותם אנצור בליבי, כל חיי. העבודה עם אריק היא בעיניי שיא הקריירה המוזיקלית שלי".