דמעות של מלאכים

(צילום: שמחה ברבירו)

חיים נוי על "מלאכים באמריקה", בבית צבי: פנטזיה שזורה בהזיות המתרחשת בשנות ה-80 על רקע מגפת האיידס בארצות הברית, מציגה עולם נסדק והולך וכמיהה לגאולה בצילה של מחלה שבאותה עת לא היה לה מרפא. הפקה שופעת הברקות בימוי, משחק נוקב ועריכה מוזיקלית ממיטב הקלאסיקה האמריקנית.

"מלאכים באמריקה" הוא פנטזיה, שזורה בהזיות, העוסקת בשנות השמונים העליזות בארה"ב, על רקע מגפת האיידס, שגיבוריה באים מכל שכבות החברה, וכולם מתנקזים לגורל בלתי צפוי, נוצץ, נוקב, מרגש ותוסס. המחזה מספר על עולם נסדק והולך ועל הכמיהה לגאולה בצילה של מחלה שבאותה עת לא היה לה מזור.

ההצגה בבית צבי תורגמה ובוימה בידי צביקי לוין המצוין. בזכות להקת השחקנים המוכשרת, ההפקה היא איכותית ועטופה ברבדים בוהקים של אמריקה בגדולתה ובשפלותה.המחזה נכתב בשנת 1987 על ידי טוני קושנר שנתבקש על ידי מנהל להקת תיאטרון בסן פרנסיסקו, אוסקר יוסטיס, לכתוב  על סערת האיידס והשפעתה על החברה האמריקנית. המחזה החזיק בסופו של דבר 7 שעות, מחולקות לשני חלקים והוא הועלה ברחבי העולם וגם בישראל, כל פעם בחצי אחד של המחזה, מעובדים ומקוצרים בדרך כלל. המחזה זכה להצלחה רבה וגרף את פרס הפוליצר לדרמה ועוד שני פרסי טוני למחזה הטוב ביותר. המחזה גם הופק לסדרת טלוויזיה.

ההפקה העולה בבית צבי אורכת רק שעתיים עם הפסקה והיא שופעת הברקות בימוי, משחק נוקב ועריכה מוזיקלית ממיטב הקלאסיקה האמריקנית.

כבר כאן המקום לציין סצנה אחת מרשימה ביותר, בסך הכל פנטזיה על הבאת כורסא רחבה בידי מספר דמויות, והכל במקצב תוסס ובתצורה המזכירה את הפתיח ל"גריז" או את מצעד ההלוויה של חנוך לוין.

העלילה עוסקת בפריור וולטר, הומוסקסואל הגוסס מאיידס שנאלץ להתמודד עם נטישת בן זוגו לואיס איירונסון, קלדן משפטי.  פריור הוזה מלאכית שמשנה את תפיסת עולמו. לואיס מתאהב בג'ו פיט, משפטן, מנהל לשכת שופט, מורמוני שיוצא מן הארון תוך כדי סערת רגשות עזה ופרידתו מאשתו הרפר, המכורה לכדורים נגד חרדה. עוד אנו פוגשים במשפטן רוי כהן, דמות אמיתית, שהיה ידוע כמי שמסוגל למשוך בכל החוטים המתאימים בממשל. הוא מגלה שלקה באיידס ומסווה את מחלתו בסרטן כבד, כדי שלא יגלו את נטיותיו. רוי מתפאר בכך שהביא להרשעתם בריגול והוצאתם להורג של  יוליוס ואתל רוזנברג. אתל מופיעה בחזיונותיו ורודפת אותו. בעלילה גם דמויות מבדחות כמו הרבי שמילוביץ ובליז, מאהבו הקודם של פריור,

ברק פרידמן מצוין בגילום דמותו של פריור, בזכות יכולת ההבעה והכישרון הדרמטי שלו.

רז סלמון טוב מאוד בתפקיד לואיס. יש לו יכולת משחק מאוד מוצלחת. דני אורן, שחקן רבגוני ובעל פוטנציאל משובח, נהדר בתפקיד ג'ו פיט. קרינה שניידרמן נפלאה בדמות אשתו, הרפר, מגיעה ליכולות מצוינות והיא בהחלט תגלית.

טופז אבדנג נהדרת כבליז. יונתן תורג'מן, שחקן בעל יכולות תיאטרליות מצוינות, מוצלח מאוד כרוי כהן והסצנה שלו במשרד טובה במיוחד.

איילה בן נח המחוננת משחקת באורח מעולה את ההומלסית ואת הרופאה החייבת להסביר לרוי על מצבו הרפואי כחולה איידס. איילה היא גם עוזרת הבמאי ביחד עם הראל גלזר.

עדן יששכר ראויה למחמאות מיוחדות על תפקידיה כאתל וכרבי שמילוביץ, העורך את הלויית  אמו של לואיס. נוי ארוך מצויינת כמלאכית וכמר לייז, המזכיר את צ'רלי צ'פלין.

אחיקם ציפקיס מצוין במגוון דמויות, במיוחד בתחפושת האשה במהלך ההזיה. גם רועי הדס משובח בתפקידים המגוונים שהוא משחק.

זוהר אלמליח עיצב תפאורה נהדרת, אמנם סמלית ביותר, אולם שזורה באורות בוהקים ובאמצעים מינימאליים, מוצלחים. רז סלמן אחראי גם לתנועה הנפלאה ויונתן תורג'מן אחראי לקסמים.

לתאורה המצוינת שעיצב ליאור מיטל יש תפקיד נכבד בעלילה. צביקי לוין הבמאי עשה עבודה מצוינת גם בעריכה המוזיקלית הנפלאה, ממיטב הקלאסיקה האמריקנית.