המצעד שעבר: 14 בינואר, 1972

בלהיטון, השבוע ב-1972 , במדור שאלה לרגע של גדעון גרייף, שהיה זמר ועורך מוזיקה בגל"צ וכיום פרופסור להיסטוריה, שאלה נורית ממושב מנוחה: כמה גרסאות של השיר "מאמי בלו" יצאו עד כה בארץ? גדעון החרוץ איתר ארבעה תקליטונים: הגרסה המקורית באנגלית של להקת הפופ טופס הופיעה על תקליטון של חברת פונודור. הגרסה של הזמר הצרפתי ז'ואל דיידה יצאה בלייבל ריביירה של יונאטקס (חברת תקליטים שהתמחתה בעיקר במוזיקה קלאסית, אבל אם אפשר לעשות כסף מלהיט ענק, אז למה לא). התקליטון של הזמר הגרמני-לבנוני ריקי שיין יצאה בחברת התקליט חיפה (דב זעירא תמיד היה עם יד על הדופק בכל הנוגע ללהיטים חמים). בחברת איסטרוניקס (שייצגה בארץ את אר.סי.איי והפיצה תקליטים לצד רכיבי אלקטרוניקה של חברת-הענק האמריקאית), יצאה הגרסה של ג'יימס דארן, זמר-שחקן אמריקאי הזכור כדוקטור טוני ניומן מסדרת הקאלט של ילדותנו, "מנהרת הזמן".

עוד הזכיר גרייף את הגרסה בעברית של יהורם גאון ("אמא לו"), עם להקת בנות חוה, בתרגומה של תלמה אליגון, שעוד לא יצאה אז בתקליט. הביצוע של רוג'ר וויטאקר, שהיה השבוע במקום הראשון במצעד הלועזי של הגל הקל (רשת ב' של קול ישראל), כנראה עוד לא יצא אז על תקליטון או באלבום. וויטאקר התחרה ראש בראש בביצוע המקורי של הפופ טופס, במקום הראשון במצעד הלועזי בגל"צ.

מלבד המקום הראשון, לגביו – אם כי לא בנוגע למבצע – הייתה תמימות דעים בין מדרגי שני המצעדים, השירים האחרים בשלישיית הצמרת לא היו זהים: בגל"צ העדיפו במקום השני את ג'ואן באאז עם "הלילה בו נוצחו מדינות הדרום" ובשלישי, "כשאתה מלך" של להקת מישורים לבנים (המקור ל"מלך העולם" של שלמה ארצי). בגל הקל, הלהקה הספרדית לוס דיאבלוס ו"סוף שבוע" במקום השני ואחריה, אייזק הייז עם "שאפט". הייתה גם נוכחות ישראלית: מייק בראנט ובועז שרעבי בין 25 המקומות בגל"צ, וגם בין עשרים המדורגים בגל הקל, שבו צעדו השבוע לפני 46 שנה קובי אשרת וקובי רכט, אילן ואילנית, ושירים באיטלקית של ג'קי וולש וישראל שלום.