העכברושים שלא ברחו
אוג 05
אחרי המבצע בעזה, אהרון מורג נזכר במלחמה אחרת, לבנון 1982 , ולהקה אחת, עכברושי בומטאון, שלא נבהלה והגיעה להופעה בגני התערוכה בתל אביב.
ביוני 1982 התקיים פסטיבל רוק בגני התערוכה בתל אביב. מספר להקות מחו"ל הוחתמו לפסטיבל. ביניהן היתה גם להקה אירית שכבר הוציאה שני אלבומים (boy ו-october ), אבל עדיין רחוקה מאוד ממעמד המגה-להקה שתגיע אליו בעוד שנים מעט. בקיצור: u2 הובטחה, אבל לבסוף לא הגיעה מאותה סיבה שהבריחה מכאן כל כך הרבה אמנים: מלחמה. מבצע "שלום הגליל" (כפי שמנחם בגין ז"ל העדיף לקרוא למבצע אורנים, השם שהנפיק מחשב צה"ל), או "מלחמת לבנון הראשונה", כפי שתיקרא עם פרוץ המלחמה השנייה בלבנון, ב-2006 .
אז u2 לא באה אז, ורק כעבור שנים רבות, נחתה בפארק הירקון, הופיעה ומיד טסה להופעה הבאה. אבל מי שכן הגיעה, למרות המצב המתוח, היתה להקה אירית-אנגלית אחרת, הבומטאון רטס, עם כמה להיטים, אחד גדול במיוחד (i do'nt like mondays ). נגיד, להקה מאמצע, או תחתית, הפרמייר-ליג של הפופ-רוק-ניו-ווייב בבריטניה. "משונה להיות כאן, אבל נחמד", אמר הסולן בוב גלדוף לקהל בתל אביב, שקיבל אותו בחום ובאהבה, לא רק בגלל המוזיקה, יותר מתוך הכרת תודה על שהוא וחבריו לא ברחו מכאן בגלל המלחמה.
לפני ההופעה בגני התערוכה, התקיימה מסיבת עיתונאים. הייתי שם, בתוקף תפקידי כעורך המוזיקה בלהיטון. גלדוף נשאל את השאלה שאף מסיבת עיתונאים עם אמן זר לא מתחילה בלעדיה. פחדתם לבוא? "בטח", הגיב בסרקזם, "נורא פחדנו". אחר כך הוסיף, ברצינות, "ידענו שמפציצים את ביירות אבל תל אביב בטוחה ואין בעיה. האווירה כאן נראית נורמלית לגמרי". גם בחלומות המסויטים שלנו לא יכולנו לשער, אז, שכעבור 32 שנה, גם תל אביב תהיה תחת מתקפת טילים.
ואז שאלו אותו אם הלהקה תסכים להופיע למען פליטי המלחמה בלבנון. לגלדוף היתה תשובה דיפלומטית נאה. "במקום לעשות קונצרטים למען פליטים, צריך לעשות משהו כדי שבכלל לא תיווצר בעיה של פליטים", אמר. כעבור שנתיים וחצי אותו גלדוף הפך לסנט בוב, האיש שיזם והיה שותף לכתיבת הלהיט do they know it's christmas , שהוקלט ע"י הרכב הסופרסטארים החד-פעמי "בנד אייד", לגייס כספים למען קורבנות הבצורת הקשה באתיופיה. גלדוף המשיך משם לארגן את מופע הלייב אייד, לאותה מטרה, ולא חדל מאז לנסות לעשות רק טוב בעולם.
בומטאון רטס, בהופעה בלייב אייד 1985