התבגרות: גרסת 1968
פבר 01
הנוער לשלטון (צילום מסך: יוטיוב)
ינאי שיף מוצא קשר בין שני שירים, מתוך שני סרטים שונים לגמרי, לכאורה, זה מזה. אולי זו התחלה של פינה חדשה.
מדובר בשני סרטים, שניהם מאותה שנה (1968 ), ולכאורה אין ביניהם דבר משותף מלבד העובדה שהשאירו אחריהם שיר בלתי נשכח. שניהם עוסקים (גם) ב "פער הדורות" ויש בהם (גם), ביקורת נוקבת על החברה שבה אנו חיים. בשניהם יש יופי ותמימות נעורים אבל גם רוע, כאב ואכזריות. שני הסרטים מעלים שאלות פילוסופיות עלינו ,כבני אדם ועוסקים ביצרים, אהבה, חוסר היגיון ובכך שכל אחד מאיתנו הוא לא יותר מאשר גרגיר אבק ברוח. היום קיים, ומחר פוף, נעלם.
הסרט הראשון הוא 'רומאו ויוליה' , הגרסה של פרנקו זפירלי למחזה של שייקספיר. זפירלי רקם יצירה מקסימה, רעננה ושובת לב מאין כמותה. הטרגדיה השייקספירית מהמאה ה – 16 הותאמה לדור ילדי הפרחים של סוף שנות ה -60 במאה ה- 20 . כדי ליצור אמינות והזדהות אצל הצופים בחר זפירלי בשחקנים צעירים (פחות מ- 18) ואנונימיים לחלוטין: ליאונרד וויטינג ואוליביה האסי. השניים הצליחו לעורר הזדהות בקהל היעד ולבטא את הרוח המרדנית של הצופים. חשוב מכך, החמוקיים החשופים והמרהיבים של האסי היו ונשארו אחד הזיכרונות היפים של מי שהיה בר מזל כדי לגדול באותה תקופה…איזה יופי של שחקנים ואיזו תמימות נעורים.
לשיר:
הסרט השני מאותה שנה הוא Wild In The Streets שנקרא בארץ הנוער לשלטון. הסרט מספר על כוכב רוק (כריסטופר ג'ונס), אליל נוער, שנבחר לנשיא ארצות הברית לאחר שהצליח להעביר חוק שהוריד ל-14 את הגיל שבו ניתן להצביע בבחירות. בהמשך, כל הזקנים, כלומר בני 35 ומעלה, נכלאים במחנה ריכוז ומולעטים באל.אס.די. מה נשאר מהסרט כיום? בעיקר השיר, Shape Of Things To Come , פחות משתי דקות, אבל להיט גדול, עם מסר חד ודי מפחיד: דבר לא יכול לשנות את צורת הדברים שיבואו.
לשיר:
ויש גם טריילר: