התקליטייה: ימי הזוהר

(צילום: אוסף פרטי)

מדור התקליטייה עוסק בתקליטי ויניל ישנים שיצאו על דיסקים, או במהדורות ויניל חדשות, זמינים ביוטיוב וניתנים לדגימה דיגיטלית.

בין יום הולדתו ה-60 (ה-16 ביולי), לבין יום השנה ה-28 למותו (6 בנובמבר), נראה זמן טוב לחזור לשלושה התקליטים הראשונים של זוהר ארגוב, שלפני חודשים אחדים יצאו שוב, במהדורת ויניל מכובדת, ביזמת אילן ביבר (כאן הראיון עם ביבר, בלהיטון.קום http://goo.gl/hjOr1u). אחריהם צפויים עוד שלושה תקליטים של זוהר בהדפסה חדשה. הכל על ויניל. הכל, כמו פעם, כמו בשנות ה-80 כשזוהר תפס את מקומו הראוי, אם גם קצר המועד לנוכח הנסיבות הטראגיות, כמלך המוזיקה הים תיכונית. או המזרחית, איך שמכתיבים לכם כללי השפה הפוליטיקלי-קורקטית.
התקליט שהוכיח זאת בצורה חד משמעית היה השלישי שלו, שיצא ב-1982 . מוזר, אבל התקליט אינו נקרא על שם הלהיט הגדול ביותר שלו, שהכניס אותו למיינסטרים, זוכה פסטיבל הזמר המזרחי, הפרח בגני. גם אינו נקרא על שם להיט נוסף, מצליח, כבר עברו השנים. במקום זאת הוא נקרא נכון להיום, על שם השיר שכתבו שאול בן שאול ואבנר גדסי. שיר משמעותי נוסף ברפרטואר הנצחי של ארגוב הוא בדד, של עוזי מלמד (לחן), ועמשי לוין, משורר ומתרגם (המרד על הקיין, בית רוסיה ועוד). במחשבה שנייה, אם האלבום הקודם נקרא "היו זמנים", נכון להיום נשמע כהתפתחות טבעית, כותרת עם אמירה ברורה: זוהר ארגוב כאן, לפחות עכשיו, והוא ינצל את הזמן הזה – אולי גם הוא הרגיש שזמנו עלי אדמות קצוב –  לשיר, להקליט, להופיע, לגרום אושר לקהל.
שני האלבומים הקודמים היו בעיקר נגזרת של הופעותיו, שירים ששר במועדונים, שהקהל ידע לצפות להם ואהב לשמוע. הראשון, אלינור, נקרא על שם שיר של ג'קי מקייטן, שכתב מלים עבריות לשיר של קזנג'ידיס, וכלל גם את סוד המזלות של אביהו מדינה, ששרו צלילי העוד. האלבום הזה, כלומר: הקלטת, היה רב מכר ענקי, אבל עדיין סקטוריאלי, של קהל מסוים. המיינסטרים עדיין לא נפתח בפניו, גם באלבום השני, כאמור היו זמנים, שבו שר גם במבטא תימני וגם בערבית-מרוקאית, וכרגיל, קאוורים: ברצלונה של ג'ו עמאר, את לי לילה ששר במקור בועז שרעבי ושיר של הזמיר הספרדי משנות החמישים והשישים, חוזליטו. שיר נוסף, גם הוא ביצוע מחודש, היה צל עץ תמר ואור ירח, שלילית נגר (ואחרים), שרה בשנות ה-50 ולפני שנים אחדות, קרולינה עשתה קאוור לקאוור של זוהר.

מתגעגעים. אולי לא לאיש עצמו, שחסרונותיו היו רבים, אלא לכישרון שלו, לקולו הייחודי. 28 שנה (ויומיים), אחרי, זוהר ארגוב חסר במוזיקה הישראלית, אבל עדיין נוכח בהחלט, בזכות ההוצאות המחודשות לתקליטיו, ואלה שעוד יבואו.
כבר עברו השנים

סוד המזלות

צל תמר