ימי וינה העליזים

חיים נוי על "המעגל" בבית צבי: המחזה השערורייתי בשעתו של ארתור שניצלר בהפקה תוססת, מעניינת ושונה, חגיגה של ממש.

"המעגל" בבית צבי, פרי עטו של הרופא והמחזאי היהודי-אוסטרי ארתור שניצלר, היה מחזה שערורייתי בשעתו ועוסק בסקס מזדמן בימי וינה העליזים. שניצלר היה רופא אף-אוזן-גרון ומחזאי וסופר נודע שמילא תפקיד מרכזי בחיי התרבות התוססים בתור הזהב של בירת אוסטריה, בסוף המאה ה-19. היצירות שלו שזורות באווירה הייחודית של וינה עם טיפוסים אופייניים, מסיבות חשק והחיים הטובים בכלל. "המעגל" נכתב בשנת 1896 והודפס תחילה במהדורה פרטית מחשש לביקורת נוקבת. ב-1903 , במינכן, נעצרו מספר שחקנים סטודנטים שהעלו את המחזה, והוא נאסר להצגה בכלל. רק ב-1920 הוצג המחזה בברלין. אבל, המשטרה התערבה והוא שוב הורד מהבמה והוצג רק לאחר התמוטטות המשטר הנאצי.

המחזה עלה בארץ גם בבתי ספר למשחק, וגם בעיבודים שונים בבית ליסין, בהצגה "החדר הכחול" לשני שחקנים בלבד, שהייתה להיט בלונדון ובניו יורק.

(צילום: יוסי צבקר)

 המחזה שביימה היטב רקפת בנימין, כתוב כסדרת אפיזודות ובכל אחת מהן שתי דמויות כאשר אחת מהן ממשיכה לאפיזודה הבאה. תשע תמונות שבאחרונה שוב אנו נתקלים במשתתפת מהתמונה הראשונה,  הסוגרת את המעגל. ההפקה בבית צבי מאופיינת בחגיגה עולצת של ממש. כבר כאן המקום לציין את העבודה המדהימה של הכוראוגרפית גילי גבל שעיצבה תנועה מרהיבה, מלאכת מחשבת קסומה, ומגיע לה על כך ציון לשבח מיוחד. בין היתר, מרהיבה היא התנועה בסצנת המסעדה.

אופיר סול שבבו בתפקיד הנערה המתוקה היא חיית במה שמפגינה משחק קסום ומהפנט. אין ספק שיש לה פוטנציאל נפלא. מתן ברדה נהדר בתפקיד הסטודנט. גל מדמוני מצוינת כשחקנית. משחק משובח מגישים יובל רייס, יובל פישפלד נוסן, לירז ראשוני, ניצן ליבוביץ, דביר עונה, עדן ביטון ושגיא פומרנץ.

התרגום הוותיק של אהוד מנור המנוח עדיין עכשווי וקולח. נופר דרזנר עיצבה תפאורה פרקטית. רונה משעול עיצבה תלבושות נהדרות. דן גלזר עיצב תאורה ראויה. אסנת גונן אחראית לעריכה המוזיקלית היפה.

הצגה תוססת וקולחת, מעניינת ושונה.