ישר ללב

(צילום: מתן תמרקין, יח"צ)

גיא טנא התפעל מתה בשניים של אלון אולארצ'יק ואלי דג'יברי, גרסאות בעברית לקלאסיקות של המוזיקה האמריקאית הישנה והטוב. כיף של אלבום.

בצד הפריחה של הג'אז הישראלי בשנים האחרונות בתוך ומחוץ לגבולות הארץ עם מוסיקאים כאבישי כהן, עומר אביטל, אבי לייבוביץ' ואחרים, מרחפת הגישה הקלילה והאוהבת של אמן בכיר כמו אלון אולארצ'יק, שבניגוד לחבריו ב"כוורת", עשייתו המוסיקלית תמיד התאפיינה בחיפוש אופקים חדשים. בשנות השמונים היו אלו השפעות מזרחיות (בא לשכונה בחור חדש), והחל מסוף שנות התשעים עיקר עניינו הוא ג'אז.
תה בשניים הוא צעד נוסף וחשוב לקירוב הג'ז לאוזניהם של הישראלים הממוצעים. באלבום, אולארצ'יק משתף פעולה עם הג'זיסט המצוין אלי דג'יברי (סקסופון) ומציג תרגומים (של אולארצ'יק עצמו), לעברית חיה ושמחה, מתוך מה שנקרא, "ספר השירים האמריקאי", קלאסיקות של המחצית הראשונה של המאה ה-20 . גדי להבי בפסנתר, ברק מורי על הקונטרבס ועופרי נחמיה בתופים הם טריו הג'ז שמהווה את התשתית הכלית לרוב האלבום.
ישר ללב (They can't take that away from me ), של האחים גרשווין מ1937, היא פתיחה שובבית וכובשת לב לאלבום כאשר הסקסופון של דג'יברי מוסיף נופך חושני וממזרי. אולארצ'יק מבהיר מיד כי המציאות היא זו שהולכת להקיף את הגרסאות החדשות שלו, ללא התייפיפויות ופיוטיות מוגזמת. שיר הנושא ( Tea for two ) של ארווינג סיזר ווינסנט יומנס, מעלה תמונה של זוג צעיר בתחילת דרכו, במציאות של היום, עם אינטרנט, קומקום חשמלי, טלפון, וזה נשמע טבעי לחלוטין כאילו לא מפרידות תשעים שנה בין המקור לגרסה הישראלית הצעירה של אולארצ'יק. האקורדיון של סלעית להב מוסיף את המימד הרומנטי כל כך שקיים בשיר.

ישר ללב

ניפרד ודי (Let's call the whole things off ), יחד עם אחינועם ניני הנהדרת, כהרגלם של האחים גרשווין מציג דו שיח קלאסי של הוא מול היא. בגרסה מלאת ההומור והקסם של אולארצ'יק, נפלא לשמוע כיצד הוא מצליח להביא את הפיתה הישראלית לשיר ממחזמר אמריקאי של שנות הארבעים. אין תחושה שאולארצ'יק כופה את הישראליות על הטקסט המקורי ובלי ספק, זהו אחד מהשירים המוצלחים באלבום. כך גם דברים שמזכירים לי אותך, הגרסה העברית ל-  These foolish things remind me of you , של אריק מצ'ביץ וג'ק סטארצ'י מ1936. אולארצ'יק המתרגם מגיע לשיא החינניות בבלדה ג'זית עדינה ורגישה (הגיטריסט עופר גנור מתארח), שיר סופר רומנטי עם אזכור דוגית ששטה וריח הדרים וכמובן השורות המופלאות: "ריחות אביב ושיר של עלי מוהר/ דפיקה בדלת, זה לא את, זה דואר", שסוחטות ממני חיוך אוילי כל פעם מחדש.
שיר 'הוא והיא' נוסף שאהבתי באלבום הוא כל כולי (All of me) של ג'רלד מרקס וסימור סימונס מ1934. אולארצ'יק מארח את פאולה ולשטיין המפתיעה בביצוע בשל וגוון קול ייחודי. ואולארצ'יק? אולי התרגלנו כבר לקולו אבל מדובר במבצע מיוחד במינו מבחינת ההגשה שלו וכאשר הוא משולב עם העוצמות המיוחדות של ולשטיין, מתקבל דואט מרשים ביותר.
אולארצ'יק ודג'יברי החליטו לסיים ולבצע יחד את האלבום עם קטע באנגלית וההחלטה נפלה על השיר הנפלא Smile , למילים של ג'ון טרנר וג'פרי פרסונס וללחן של צ'רלי צ'פלין (מהסרט "זמנים מודרניים", מ-1936). האופטימיות הבריאה, המידבקת של השיר משתלבת כה יפה עם התמונות המחייכות של אולארצ'יק ודג'יברי שנשמעים באלבום הזה כמכסה שמצא את סירו בדיוק בזמן, לפני הבישולים של פסח. כיף של אלבום !

תה בשניים