כוחותינו שבו בשלום ליהודה הימית
מרץ 01
הערב מתחילה בערוץ הראשון הסדרה הגל"צניקים, של אודי קלינסקי, המלווה במשך עשר שנים את תחנת השידור הצבאית ואת הכתבים שהחלו את שירותם בתקופת האינתיפאדה השנייה והפכו מאז למה שנקרא טאלנטים, כוכבי תוכניות חדשות ואקטואליה בטלוויזיה. כוכבי התחנה בעבר ובהווה מודים כי היום אף אחד לא היה מקים תחנת שידור צבאית, כפי שעשה דוד בן גוריון ב-1950, ומתמודדים עם השאלה, האם לא הגיע הזמן לסיים את האנומליה הקרויה "גלי צה"ל".
הסדרה מלווה את תחנת השידור ואת כוכבי התחנה, ביניהם יונית לוי, ספי עובדיה, מתן חודורוב, ורבים אחרים, מאז היו "ילדים" בני 18 בקורס הכתבים. הסדרה עוקבת אחר התפתחותם העיתונאית והדילמות האזרחיות והצבאיות: האם לבחור בשירות קרבי או להסתפק בתפקיד הג'ובניקי לכאורה של חייל בגל"צ. עוד עוסקת הסדרה בשאלה, האם באמת פרוטקציה וקשרים משפחתיים או חברתיים הם מפתח הכניסה למועדון היוקרתי שהוא התחנה הצבאית. הנושא הזה עולה בעיקר בפרק השני והשלישי, באמצעות סיפורה של שני, מדימונה, החולמת להתקבל לגל"צ ומתחילה את מסלול המיונים המפרך. הבוחנים בגל"צ אוהבים אותה ומסמנים אותה כ"כתבת בנשמה". אבל למרות הצטיינותה במבחנים, היא אינה מתקבלת. לעומתה, ענת מבאר שבע מגיעה כחיילת להתחיל את אחד הקורסים היוקרתיים והנחשקים ביותר בצה"ל, קורס עיתונאים צבאיים, כאחת מארבעים החניכים וביניהם חודורוב, עובדיה והדר מרכס. מפקד הקורס הוא עומר בן רובי ומלמדים בו בין השאר אילנה דיין, דניאל בן סימון ועודד שחר. בסיומו של הקורס (בפרק החמישי), מרכס מתקבלת למחלקת קריינים, למרות התנהגותה הפרועה בקורס. חודורוב החניך המצטיין מקבל בדיוק את מה שרצה, כתב במחלקת חדשות. ספי עובדיה שרצה להיות כתב, מתאכזב כשהוא משובץ בתור מפיק. ענת כמעט פורצת בבכי כשהיא שומעת את ההחלטה שלא תהייה קריינית.
הפרק הראשון, כאמור הערב, "להיות גלצניק", מתעד בעבודתן העיתונאית ובבניין התחנה ברחוב יהודה הימית ביפו, את דפנה ליאל, נסלי ברדה ודנה לוי, חיילות צעירות המתמודדות עם המציאות המדממת ששררה אז בישראל, תחת גל הטרור של אינתיפאדת המתאבדים שגבתה מאות קורבנות. קלינסקי מנסה לברר האם הצעירות והצעירים האלה, עם המיקרופון, מסוגלים להתמודד עם מראות הזוועה שנחשפו אליהם על בסיס יומי, כמעט.
כתבה ביומן – הערוץ הראשון, על הסדרה