כותרות האתמול: 1 בנובמבר, 1969

ב-1967 התחוללה הפיכה צבאית ביוון והחל מה שנקרא, שלטון הקולונלים. המשטר הצבאי רדף באכזריות את מתנגדיו, כלא, עינה וחיסל. אחד הדוברים הקולניים ביותר נגד המשטר הצבאי היה המלחין ואיש השמאל, מיקיס תיאודורקיס, שהתפרסם בעולם לאחר שהלחין את הסרט זורבה היווני, בכיכובו של אנטוני קווין. הוא נעצר ונכלא באשמת קשירת קשר להפלת השלטון. בתחילת 1969 שוחרר מכלאו אך הוגלה לכפר נידח בהרים,  והושם במעצר בית.
הידיעה בלהיטון בישרה בעצב כי תיאודורקיס נכלא שוב בבית הסוהר אורופוס, כ-60 קילומטר צפונית לאתונה. השלטונות נקטו בצעד זה לאחר שעיתונאים רבים ניסו להגיע לכפר ולשוחח עם המלחין.
אינטלקטואלים, אמנים ופוליטיקאים בארה"ב ואירופה הפעילו לחץ כבד על ממשלת יוון לשחררו. באפריל 1970 הוא יצא לגלות. כעבור כשנתיים הופיע לראשונה בארץ, בפסטיבל ישראל, וניצח על תזמורת וזמרים שביצעו את שיריו, ביניהם מריה פרנדורי.

למרות שבין האנשים שהביאו לשחרורו מהכלא היו יהודים כלאונרד ברנסטין והפוליטיקאי הצרפתי ז'אן ז'אק סרוואן שרייבר, לא התבייש תיאודורקיס לומר ב-2003 , "כיום אפשר לומר שהעם הקטן הזה (היהודים), הוא שורש הרע, מלא חשיבות עצמית וקשיות עורף חוטאת". ב-2011 שב תיאודורקיס ואישר כי הוא "אנטישמי וגם אנטי ציוני". כנראה שרשעים מאריכים ימים: ביום רביעי הקרוב תיאודורקיס יהיה בן 90 .

בכלל, גיליון מס' 3 של להיטון, שבו התפרסמה הידיעה על מעצרו מחדש של תיאודורקיס, היה בסימן יווני. בשער הופיע אריס סאן, ההפך הגמור מתיאודורקיס: יווני-נוצרי אוהב ישראל, שהגיע לארץ בתחילת שנות ה-60 , החל להופיע במועדון ביפו ולאחר שהתקשורת גילתה אותו, הפך לכוכב גדול. הוא שר ביוונית, עברית (סיגל, נערה ממש אוצר, תל אביב), ושפות אחרות. הוא גם היה נגן גיטרה מופלא, אולי אף יותר מזמר.
מחר, 25 ביולי, הוא יום השנה ה-23 למותו של אריס סאן, בגיל 52 .