כותרות האתמול: 10 בדצמבר, 1981

הנוסטלגיה צובטת: על השולחן טלפון חוגה ישן, שחור, אפילו לא לבן אלגנטי, וטייפ-קסטות (נו, בסדר: קלטות), נייד, כבד, מגושם, שאחת ל-45 דקות, או 30 , תלוי באורך הקלטת, צריך לעצור את ההקלטה ולהפוך צד. לא לפני שמסובבים בעט או עיפרון את הסרט, עד לתחילת החלק המגנטי, המקליט. מי משתמש כיום בטייפ כזה, כשכל סלולרי מצ'וקמק (אופס, עוד ביטוי שהגיע בטיסה ישירה מהעבר הרחוק), מצויד באמצעי הקלטה? למי עוד יש בבית טלפון חוגה?

אנחנו במשרדי CBS בחולון, לפני 34 שנה. עוד חתיכת נוסטלגיה: גם המשרדים כבר עברו למקום אחר ושם החברה התחלף לפני שנים רבות ל-NMC . נורית גלרון מדברת על שירים באמצע הלילה, אלבום משירי נתן זך. זך, משורר ופרופסור לספרות, איש שמאל ללא חת, יקה מלידה שלעולם יישאר עם המבטא המזהה, לשעבר קצין מודיעין בצה"ל, חוגג, אם זו המילה בהתחשב בדעותיו והשקפותיו הפוליטיות וכאבו על המדינה שהלכה ופנתה ימינה, 85 שנה.
זך וגלרון נפגשו לראשונה שנתיים קודם לכן, בערב שהופק ע"י גל"צ, לכבוד ספר שיריו, "צפונית מזרחית". היא שרה שיר שהלחין יוני רכטר. אז החל להתגלגל הרעיון לתקליט שכולו שירים של זך. התהליך נמשך זמן רב. "עבודה קשה, פיזית ונפשית", אמרה. "אבל כשהתקליט יצא, הרגשתי שנולד לי משהו, שיחיה הרבה".
מתוך 11 השירים של זך, שמונה נכתבו במיוחד עבור האלבום. בין המלחינים, מלבד רכטר, היו שלמה יידוב, סשה ארגוב,  אשר ביטנסקי (שהיה אז המנהל האישי של גלרון), ושלום חנוך, שהלחין את כי האדם עץ השדה. "בכל הופעה, כשאני שרה את השיר הזה, אני לא יכולה לשלוט בדמעות", אמרה גלרון. "כשאני מגיעה לשורה, 'כמו העץ הוא צמא למים', אני נשברת סופית. אתמול בהופעה, פשוט התייפחתי".
גלרון על זך: "הוא לא מר. הוא מלא הומור. יש לו חוש הומור יחיד במינו, עם כל מיני דימויים מצחיקים ואבסורדיים. האם התיידדנו? בהחלט התיידדנו. אי אפשר לעשות עבודה כזו, בלי להתיידד. היה שווה לעשות את התקליט רק כדי להכיר את נתן". אבל, היא הודתה, "את נתן קשה להכיר".
את דעותיו הפוליטיות של זך הכירה היטב. הן היו ידועות וברורות, גם למצביעי הליכוד, אז בקדנציה השנייה בשלטון, בראשות מנחם בגין המנוח. "הדעה הפוליטית שלי לא חשובה", אמרה אז, שמונה שנים לפני שכתבה ושרה את אחרינו המבול, והזכירה שם ילדה (פלסטינית), שאיבדה עין באינתיפאדה. "המקצוע שלי זה שירה. אם נתן לא רוצה שאשיר את שיריו מעבר לקו הירוק, אכבד את רצונו. אבל אני אמשיך לשיר מעבר לקו הירוק, כי זה העם שלי".