כותרות האתמול: 15 באפריל, 1971

שלמה ארצי כותב טור אישי ב"7 ימים". שלמה ארצי חולק את הגיגיו, האישיים ובכלל, עם הקוראים, ומקפיד להדגיש  באות שמנה כל מילה ומשפט שלדעתו יש לשים לב אליהם. יש הרבה כאלה. ארצי השתפשף והתמקצע בכתיבת טור אישי כבר לפני 45 שנה, בלהיטון. באחד מהם כתב על איציק מאנגער (כפי שכותבים ביידיש), או מאנגר בגרסה העברית, המשורר היידי שנולד היום לפני 115 שנה ומת בגיל 67 .

"איציק מאנגר הוא אחד המשוררים הגדולים שקמו לעם היהודי עד כה, אולם לקהל הישראלי הצעיר כמעט ואין הוא אומר דבר", כתב ארצי, רהוט ואף נמלץ ויש שיאמרו היום: ארכאי. "אחדים מכם אולי זוכרים אותו רק בזכות הגרסה העברית ל'אברהם ושרה' ששר אריק איינשטיין (חיים חפר תרגם, מישה סגל הלחין ויש דמיון בעיבוד לאובלדי אובלדה של הביטלס, שגם אותו שר איינשטיין בגרסה עברית)".

ארצי סיפר שצפה לפחות שלוש פעמים בהמגילה של מאנגר, ביידיש, בביצוע משפחת בורשטיין עם מייק הצעיר, ושם היו, לדעתו, "הפנינים הנפלאות ביותר שהועלו אי פעם על במה בארץ".

ב-1969 העלה אברהם דשא (פשנל), את שירי החומש, ביידיש. מופע של שירים וסיפורים מבוססים על ספר בראשית ועם הקשר לעיירה היהודית של מזרח אירופה. כעבור שנה הופקה גרסה עברית, בתרגומו של חיים חפר. שמואל בונים ביים את המופע שנקרא אברהם אבינו נגד שרה אמנו. דובי זלצר הלחין. הליהוק היה הברקה: תימניה ועיראקי, שושנה דמארי ואריה אליאס עליהם השלום, הובילו את המופע כשלצידם דובי גל, עדנה לב וגם שלמה ארצי.

וכך הוא כתב, עדיין, תמיד, נמלץ כדרכו אז, "באחרונה נפלה בחלקי הזכות להופיע בגרסה העברית של שירי החומש. אני אישית מקווה בכל לב שעתה יזכה איציק מאנגר להערכה גם מצד הנוער הישראלי שהשפה האידית הייתה זרה ובלתי מובנת לו".

היידיש עדיין לא הפכה לשפה שבה הורים צעירים מדברים כדי שילדיהם לא יבינו אותם, עדיין אין מצעד להיטי יידיש ותיאטרון היידישפיל (בניהולו של ששי קשת שאז, בשנה שבה פורסם הטור, היה אחד ממתחריו של שלמה ארצי על תואר זמר השנה), עדיין אינו האופציה הראשונה לבילוי ערב. אבל היידיש לא מתה והשירים של איציק מאנגער עדיין מרעידים מיתר בלב – כמו שפעם היו כותבים נמלצות – ביידיש וגם בתרגום לעברית. כמו אלה:

שלמה ארצי ושושנה דמארי

אריה אליאס ושושנה דמארי

גרסת אריק איינשטיין

איציק מאנגער בשפת המקור