כותרות האתמול: 16 במאי, 1984

"מאיר בנאי, ילד חדש בעיר, שנה וחצי בתל אביב, שנה וחצי שמכירים אותו מאז הקליט את 'אביתר', כך נפתח הראיון הראשון איתו, בלהיטון, לרגל אלבום הבכורה שלו. מאז עברו כמעט 33 שנה. אביתר הפך בעצמו ליוצר וזמר מוערך ואחותם, אורנה בנאי, לשחקנית קומית מצליחה. כמעט 33 שנה וכל כך עצוב לדעת שלא יהיו עוד הקלטות חדשות, אלבומים חדשים. מאיר בנאי, זכרו לברכה, הובא היום למנוחות. בן 55 במותו.

אריק רודיך הפיק את אלבומו הראשון של בנאי, שיצא בחברת התקליטים מאי מיוזיק שהקים נחום (נחצ'ה) היימן, כשחזר מלונדון, ארצה, לתמיד. כאשר התקיים הראיון עם בנאי, הוא הופיע ב"חופים", מופע משיריו של היימן, לצד אורנה ומשה דץ וחני ליבנה. "אריק נתן לי הרבה מעורבות בעיבודים, אפילו לבחור סאונד מתאים", סיפר בנאי. "בהתחלה לא ידעתי אפילו מה זה אולפן. היום אני יודע".

האלבום ההוא הנפיק עוד שירים שהרדיו שמח להשמיע והמאזינים אהבו לשמוע, ביניהם "כשהיום עולה", עליו סיפר מאיר, "יש בתקליט אלמנטים מזרחיים חזקים אבל בשיר הזה, זה מאוד בולט. בשיר הזה, כמו ברוב השירים, המוזיקה באה קודם (למילים), והיא הקרינה הרבה אופטימיות ושמחה והיה חשוב לבטא זאת גם במילים".

השאלה הבלתי-נמנעת על סוד הכישרון העובר מדור-לדור של משפחת בנאי, נענתה ב"גנים, כנראה". האם יהיה איזשהו שיתוף פעולה בין היוצרים והזמרים בדור השני? מאיר היה בטוח שכן, בוודאי. "אני יודע שזה יגיע. לי ולאודי (אהוד), הבן של יעקב, יש קשר מאוד חזק, מוזיקלי ואישי. אני מאוד אוהב אותו. כשעברתי לתל אביב (מבאר שבע), חשבנו לעשות משהו ביחד, אבל אז הציע אריק להפיק אותי והיה חשוב לי להוציא קודם את התקליט שלי. אבל אני יודע שיבוא יום ונעשה משהו ביחד".

המשהו הזה, החד-פעמי, הגיע רק כעבור 14 שנה, בפסטיבל בים המלח, כאשר מאיר, אהוד ויובל בנאי הופיעו יחד על במה אחת.

"עבדנו על האלבום כשנה, בהפסקות. היה לי חשוב שיהיה טוב. לא להתפשר עם אף אחד, ודאי לא עם עצמי", אמר מאיר בנאי ב-1984 , ומאז, המשיך ללכת בדרכו הייחודית, המוזיקלית והאישית, ולא להתפשר. עד הסוף.