כותרות האתמול: 26 באפריל, 1978

אריק רודיך היה תגלית של רוני בראון מחברת התקליטים סי.בי.אס (ואח"כ מייסד חברת הליקון), שלדבריו, "הופתעתי ממגוון הכישורים שלו העשויים לעשות ממנו כוכב. הוא מוזיקאי מחונן ומוכשר, יש לו אישיות במה חייתית העשויה לקסום לשני המינים". רודיך אמנם לא הפך לכוכב-במה ולא מכר תקליטים במאות-אלפי עותקים (אלבומו המצליח ביותר היה "סטאללה" שיצא ב-1981 ), אבל זכה למעמד מכובד במוזיקה הישראלית הפופולארית, הפיק ועיבד עבור אמנים אחרים (ירדנה ארזי – רודיך היה נשוי לחברתה ללהקת שוקולד מנטה מסטיק, לאה לופטין – עפרה חזה, מאיר בנאי ועוד), והלחין מוזיקה לסרטים ישראלים וגם זכה באוסקר הישראלי עבור שניים מהם, "נגוע" ו"בצלו של הלם קרב".

בראיון הראשון עם רודיך, בלהיטון, סיפר שאביו מורה למוזיקה והוא שלימד אותו לנגן. עוד לפני הצבא הספיק רודיך ללוות בקלידים זמרים כמוטי פליישר ובועז שרעבי ואחר כך התגייס ללהקת הנח"ל, לצד אסתר שמיר, מיקי קם ובעלה לעתיד, יהודה עדר, איתן גדרון (עדר וגדרון היו אח"כ חברי להקת תמוז), ועוד. אחרי פסק הזמן שלקח לעצמו, להתרעננות אחרי הצבא, הוא חזר ללוות, את דני ליטני ויהודית רביץ במופע "בראש אחד", ואז הקליט את הלהיט הראשון שלו, "ישבתי על הפנדר", למילים של רוני בראון.

"תמיד שרתי", פיזר רודיך את התמיהה, מה פתאום קלידן עם קבלות, כמוהו, מחליט גם לשיר. "העניין הוא שיש לי קול קצת שונה מזה שמורגלים אליו בארץ. קצת מחוספס. אני שר, כי אני מרגיש שכך אני יכול לבטא הכי טוב את המוזיקה שלי".

על המוזיקה שלו – בלהיטון התאמצו מאוד להסביר שמדובר בFאנק ולא בPאנק חלילה – אמר רודיך, "אנשים טוענים שזוהי מוזיקה עצבנית אבל גם עצבים זה עניין של רגש. זו מוזיקה מקפיצה, אבל הרבה יותר מבפנים. לא כמו דיסקו, שהיא מוזיקה מקפיצה מבחוץ. מוזיקה היא צורת התקשורת הכי טובה ואני מעוניין שהמוזיקה שלי תגיע למקסימום אוזניים".

אריק רודיך מת אתמול, בגיל 65 . נזכור בהערכה ואהבה אותו, ואת המוזיקה שלו.