כותרות האתמול: 30 באוקטובר, 1970

הידיעה על מותה של ג'ניס ג'ופלין נדחקה לעמוד 4 . אפילו לא נמצא לה מקום בעמוד 3 , שבו רוכזו הכותרות החשובות ביותר, עד כמה שזה נשמע עכשיו אבסורדי: בכל זאת מדובר בזמרת מצליחה ומפורסמת שמתה מסמים רק 16 יום לאחר מותו של מוזיקאי מפורסם אחר, גם הוא בן 27 , ג'ימי הנדריקס.
בכל זאת, אפשר למצוא היגיון בדחיקת הידיעה לשולי החדשות: בתאריך שבו התפרסם השבועון – להיטון, מאז אוגוסט 1970 , כבר היה שבועון – חלפו 26 יום, כמעט חודש, מאז מותה של ג'ופלין. שוב, אפשר להאשים את החגים: לפני 45 שנה ראש השנה נחוג בתחילת אוקטובר. כמו שכל עיתונאי ועורך יודע על בשרו, תקופת חגי תשרי היא הלחוצה ביותר וצריך לסגור מספר עיתונים בבת אחת. בטח גם הייתה חופשה מרוכזת על המערכת. בשורה התחתונה: בתקופה שבה המילה אינטרנט עוד לא נולדה, לא ניתן היה לדווח קודם, בלהיטון, על הטרגדיה.
ג'ופלין, כאמור, מתה בלילה שבין 3 ל-4 באוקטובר. היא לא הגיעה לאולפן, להמשיך בהקלטת אלבום הסולו השני שלה. המפיק, פול רוטשילד, שלח את ג'ון קוק, מנהל להקת הליווי שלה, פול טילט בוגי (בוגי בתמרון מלא, בתרגום החופשי, אז), למוטל לנדמרק בהוליווד, בו התאכסנה, לבדוק קורה. הוא מצא אותה על הרצפה, ללא רוח חיים. ג'ופלין מתה ממנת-יתר של הרואין, מעורב באלכוהול.

מייקל וודליי, במאי הסרט וודסטוק (שג'ופלין השתתפה בו), ביקר אז בישראל, לרגל הקרנת סרטו. לדבריו, "ג'ניס (בזמן האחרון), הייתה גמורה, פיזית ונפשית. ברוב הזמן לא הייתה בהכרה מלאה. אני לא חושב שמותה מהווה אבידה לעולם המוזיקה".
וודליי טעה. עולם המוזיקה לא שכח את ג'ופלין. ב-1971 , הקאוור שלה לכריס כריסטופרסון, אני ובובי מקגי, הגיע למקום הראשון במצעד האמריקאי, הישג נדיר לזמרת שכבר אינה בין החיים. גם האלבום pearl , שיצא לאחר מותה, החזיק תשעה שבועות במקום הראשון ומכר בארה"ב למעלה מ-4 מיליון עותקים. המוות הנציח את מעמדה האיקוני: מלבד הסרט רוז, שבו בט מידלר שיחקה זמרת שהייתה בת דמותה של ג'ופלין, ובנוסף לגראמי-הכבוד ב-2005 והיכל התהילה של הרוקנ'רול, עשר שנים קודם, אפילו משרד הדואר האמריקאי הניח בצד את העובדה שמדובר במשתמשת בסמים קשים, והוציא בול לזכרה.