לא נכנע
נוב 17
גיא טנא אהב את שירים מהמיטה, האלבום של רועי יבין, המתמודד באומץ, הומור ומודעות עצמית וחברתית, עם מחלת ה-ALS .
היוצר רועי יבין, חולה במחלה הארורה ALS , אסף חבורת אמנים מרשימה ומגוונת במיוחד, עבור שירים מהמיטה, מסמך טקסטואלי ומוזיקלי מרתק בו הוא חושף את עולמו המורכב והנוגע ללב, בכנות מרשימה ובכישרון לא מבוטל, תוך גילוי מופגן של הומור ומודעות עצמית וחברתית.
הסלב והפרופסור, בביצוע הדג נחש, מתאר בקווים ציניים והומוריסטים את האשלייה בפייסבוק ובתרבות הריאליטי. אל מול עולם זה, מתאר יבין דמות בשם פרופ' שאול לס, חולה ALS, גאון במצב סיעודי שהחברה מבטלת ומעדיפה את הריקנות שמייצגת רחלי ברוש, מנצחת "האח הגדול". סיפור קצבי, ביקורתי כסכין קצבים, שפותח את האלבום בתנופה.
סגול 59 מבצע יחד עם הפטרון את שיר השרוט, ראפ נוקשה ומחוספס שמוקדש לגיבור ספרו של יבין, ופורש סיפור סוריאליסטי וקשה. כל העת, מהדהד "רותי" הישן נושן, כרצועה חוצה זמנים ששואלת שאלות נוקבות לגבי השריטה הקולקטיבית של החברה הישראלית.
אהבתי את דני דין, בביצוע אבי גולדפינגר, המוקדש לאחת מרופאותיו של יבין, שאף משתמש בשמה האמיתי. מסע סיזיפי של חיים ומוות, דרמה אינסופית וקושי בלתי נתפס מתורגם כאן, עם הרבה רגש וכשרון, לאחד השירים הבולטים באלבום.
באוספים ישראלים לא נפוצה השתתפות של יוצרים מתחום הרוק הכבד, וחבל. אלי זולטא, סולן להקת אלמנה שחורה, מבצע את הגביר של המדינה, מתנתק מהמחלה של הכותב ויוצא למתקפה חזיתית, אגרסיבית, בוטה, כנגד תופעת הטייקונים. הוולטאג' והשריטות בנשמה יוצרים אימפקט מהדהד, אהבתי מאד.
ורד קלפטר הנפלאה הלחינה ומבצעת את כיפה אדומה, בגרסת רחוב מזא"ה. יבין מצליח לשמור על סיפור מסגרת, תוך כדי סיפור פנימי של דרמה אנושית עכשווית יומיומית. אחד מהרגעים הקסומים באלבום.
אורי בנאי הלחין ומבצע את שיר העובדת הזרה, הכולל מחווה ל"גבעת התחמושת", בו יבין מספר את סיפורה של המטפלת הזרה והקשיש שנלחם במלחמת השחרור, תוך בחינה של ישראל הצעירה בתחילת שנותיה, וישראל של היום, המפוכחת והמפונקת.
מיקי קם מבצעת בתיאטרליות אופיינית את ברוכים הבאים לשוק הבשר, ללחן של יעל גרמן. העיבוד של יונתן כנען ונגינתו הוירטואוזית של אדם מדר במנדולינה, תורמת לתחושת הקרקסיות הגרוטסקית שמנסה יבין להעביר כאשר הוא מספר על רחבת הביטוח הלאומי. תחושות מרות של קבס ושנאה עצמית יעלו בכל מאזין למשמע הקרנבל והסחר-מכר בכוחות הנפש של הזקוקים להם יותר מכל.
דן תורן, אמן בסיפורים אישיים ומחוספסים, הלחין ומבצע ברגש ומיומנות את ביחד, שיר אהבה שזמנה קצוב בגלל המחלה. הטקסט של יבין, המוקדש לזוגתו, פשוט ומדויק ודווקא בשל כך הולם ומרטיט.
שחר אבן צור ודפנה ארמוני מבצעים את סוליטר (והמשמעות המילולית ברורה). אתך (בסגול-ג.ט.), של היוצרת חן רותם, היא פרודיה מיותרת על המוסיקה הים-תיכונית שמחמיצה את המהות תוך ניסיון להתחכמות, וחבל. Bell Size Park מבצעים את אהבה וירטואלית, המוקדשת לבתו של יבין. שרית שצקי מביאה אלקטרוניקה וסאונד ברלינאי בשיר הקפה והסוכר, הגדוש .
האלבום מסתיים בחייב שיהיה שוב שמח, בביצוע שחר כהן ודניס סקורפיץ, בוגרי ביה"ס "מיוזיק" שממשיך לנפק כישרונות חדשים למוסיקה המקומית. העוצמה של כותרת השיר בהקשר של האלבום, מתועלת בעיבוד ובביצוע הרכים והרגישים של כהן וסקורפיץ לחתימה רכה עם מקום של תקווה, בו השמח ינצח.
https://www.youtube.com/watch?v=lmUlibzlY9k
חבל מאוד שלא כתבת על הביצוע של בל סייז פארק ,שיר פשוט משגע,מזכיר קצת דברים טובים שנעשו פה בשנות ה 80 אבל אני מניחה שאם יש להקה שהם לא סלבים או פרופסורים אז לא מתייחסים אני ובעלי מתים על הדיסק כל הכבוד
גיא טנא הזכיר גם את בל סייז פארק בביקורת על האלבום.