מבט נשי על חשיבה גברית

(יצירה של מלכה ענבל לתערוכת "דיו לבנה")

דיו לבנה, כך נקראת תערוכת היחיד השלישית של הצלמת מלכה ענבל, הנפתחת בשבת בצ'לסי, ניו יורק. אמירה מורג ביררה האם יש כזה דבר, חשיבה גברית, לאן הולכת הקריירה הבינלאומית שלה, וגם ליקטה עצות לאמן המתחיל.

אחרי שעסקה בנושאים של נשיות, זוגיות, התבגרות ובגידת הגוף, החליטה הצלמת מלכה ענבל לחקור את הקרוב והשונה, או במילים אחרות, את המין הגברי, בתערוכת היחיד השלישית שלה, שנפתחת בשבת בגלריה בצ'לסי, ניו יורק, היא מתמקדת באופן החשיבה הגברית נטו, מבלי להתעסק בסקסיזם, זוגיות, משפחה והורות. לא כפמיניסטית וללא שיפוטיות. "עשיתי כאן סוג של התבוננות יתר על צורת המחשבה הגברית", היא מסבירה.
יש כזה דבר, חשיבה גברית?
"כן, בטח. בדקתי איך הם מקבלים החלטות, מה קורה להם במהלך השנים מבחינה רגשית. הייתי עד לא מזמן ראש(ת) מדור בכיר(ה), בחברת חשמל ועבדתי רק עם גברים, ולכן היה לי מאוד קל לעשות את הפרויקט הזה. היום אני יכולה לומר שאני מבינה טוב יותר את סוג קבלת ההחלטות הגברי, שהוא יותר יחידני".
כלומר, באמת גברים ממאדים ונשים מנגה ולהיפך?
"בדיוק. אבל רציתי לנסות להבין את המאדים הזה של הגברים, ללא שיפוטיות ומצד שני, להביא להבנה שרק היחד יוצר שלם. רק ביחד ניתן לעשות תהליכים. החברה שלנו עדיין פטריארכאלית. אנחנו הנשים לא באמת מבינות גברים, ולהיפך".
זה משנה?
"זה צריך לשנות. אני מאמינה בדיאלוגים ומתוך ההסתכלות שלי עשיתי את הסדרה הזאת. בתהליך הצילום רציתי להראות את הלבד הזה שאופייני למין הגברי".
זו לא ראייה קצת סטריאוטיפית?
"את צודקת, יש ויש. אני באתי ממקום של, לראות את החיובי. אמנם גברים כיום יכולים להרשות לעצמם להיות שונים ולא להיצמד למודל של גבריות. אבל גם הגברים שכביכול מאוד פתוחים, לא ידברו בגילוי לב על מה שהם באמת רוצים לדבר, גם לא עם חבר טוב. הבעת רגשות אצל גבר זה דבר הרבה יותר מסובך מאשר אצל אישה, אם כי כיום יש שינוי אטי בכך. אמנם חקרתי רק את הקולגות לעבודה שלי, אבל גבר הוא גבר בבסיס ולא משנה מהיכן הוא בא, לפחות בקטע של הסגירות הרגשית, שגדלה עם השנים. המסכות שיצרתי לתערוכה הזו קיבלו מראה מאוד סלעי בתהליך הצילום, עד כדי כך שהמדפיס חשב שטיילתי באיזו מערה".

(צילום: יח"צ)

התערוכה בגלרית NOHO , זו כבר תערוכת יחיד שלישית שם?
"תערוכת יחיד שלישית, ושביעית שלי בניו-יורק. אני חברה מן המניין בגלריה הזאת, שהיא גלריה שיתופית של אמנים. עברתי ועדת קבלה לפני 6 שנים. בתערוכה הראשונה נכנס מישהו מגלריה בטורונטו ולקח ארבע עבודות שנמכרו. בשנייה יצרתי קשר עם גלריה בטוקיו".
יותר קל לאמן בחו"ל?
"אני לא חושבת במונחים של קל או קשה. האמנות מדברת".
יש לך עצה לאמן המתחיל?
"לעבוד קשה, להיות פרפקציוניסט, לא לעגל פינות, לא לוותר לעצמך וגם אם אתה שומע 'לא', ואני שמעתי לא פעם, לא להתייאש ולהמשיך הלאה".

מתוך התערוכה הקודמת של מלכה ענבל

https://www.youtube.com/watch?v=2S4UAkffV3E