מזעיף את גבותיו

ג'ון טרבולטה ודייויד שווימר (צילום: באדיבות yes )

הערב (yes OH ), ג'ון טרבולטה חוזר לטלוויזיה, לראשונה מאז שנות ה-70 , ומגלם את רוברט שפירו, עורך הדין של או.ג'יי. סימפסון, בסדרה על המשפט שהסעיר את אמריקה בשנות ה-90 .

ראיין מרפי הפיק וביים את הפרק הראשון בסדרה אמריקה נגד או.ג'יי. סימפסון, ולמעלה מ-12 מיליון צפו בו. אפשר לומר שזה היה הימור בטוח של רשת f/x שהרי המשפט עצמו שודר בטלוויזיה (ועוד לפני כן, שידור ישיר של המרדף אחר סימפסון, הנמלט במכוניתו מפני המשטרה), ומיליונים עקבו אחריו בשקיקה, בתדהמה, בחריקת שיניים – איש איש לפי דעתו על סימפסון וחיבתו או תיעובו כלפי אחד מכוכבי הפוטבול הגדולים בארה"ב, שעמד למשפט באשמת רצח ניקול בראון, גרושתו, והחבר שלה, רונלד גולדמן.
הסדרה, בת עשרה פרקים, מבוססת על הפרוטוקולים, תיקי החקירה ושיחות עם המעורבים ישירות בתביעה ובהגנה. בראש צוות התביעה עמדה מרשה קלרק (שרה פולסון). את סימפסון (קובה גודינג ג'וניור מגלם אותו), ייצגה נבחרת של עורכי-דין, הדרים-טים שחבריה היו רוברט שפירו (ג'ון טרבולטה), סניגור יהודי שהתמחה בתביעות אזרחיות, הפרקליט ממוצא ארמני, רוברט קרדשיאן (כן, כן: אבי המשפחה המפורסמת, בגילומו של דייויד שווימר), ועורך דין שחור, מוחצן, ג'וני קוקרן (קורטני בי. ואנס), שהכניס לחיינו את המשפט האלמותי "אם הכפפה (של סימפסון, כביכול, ראיה פורנזית נגדו), לא מתאימה – זכו אותו". באנגלית זה נשמע יותר טוב וגם מתחרז.
לדברי טרבולטה הוא דווקא לא צפה באדיקות, או בכלל, במשפט של סימפסון. אביו, כן. "הוא היה מרותק לטלוויזיה בגלל שאהב פוטבול והעריץ את או.ג'יי. אינני יודע אם הוא האמין בחפותו. לא חקרתי אותו על זה. גם רוברט שפירו, אגב, חשב שסימפסון אשם אבל היה מחויב להגן על הלקוח שלו, בכל דרך. לכן הוא גם דחף כל הזמן לעסקת טיעון".
לטענתו, הוא גם מעולם לא פגש בסימפסון לפני שהחלה הפרשה, למרות ששניהם היו סלבס, מי יותר ומי קצת פחות, ומן הסתם הגיעו לאותן פרמיירות ומסיבות. "כשפורסם שאופיע בסדרה, חברים רבים אמרו לי: בוא, תשמע סיפור על או.ג'יי. היו סיפורים רבים ואינני יכול לומר שלא השפיעו עליי, כשצילמנו את הסדרה".

טרבולטה בן 62 , צעיר ב-11 שנה משפירו. פיזית, יש דמיון כלשהו ביניהם, בזכות איפור טוב, גבות עבותות ורבות הבעה, ועוד סימני היכר חיצוניים. "השתדלתי לגלם אותו בדרך האמינה והמדויקת ביותר", אמר. "כשהחלטתי לקחת את התפקיד המאתגר הזה, המטרה שלי הייתה להעניק לצופים חוויה משמעותית, ולא רק בידור, סוג של 'גילטי פלז'ר'. צפיתי בהרבה קטעי וידיאו של שפירו, קראתי עליו. השתדלתי לגלם אותו עם הרבה אמפתיה. צילמנו סצנה, ואני מקווה שנשארה בעריכה, בבית הכנסת שלו, כשהוזמן לעלות לתורה. זה השפיע עליו מאוד, רגשית. הוא כמעט וקרס מעוצמת רגשותיו. זו אחת הסצנות היחידות שבה רואים את הצד האנושי של שפירו, שבדרך כלל הצטמצם ליחסיו עם אשתו וילדיו. מצד שני, יש גם סצנה שבה הוא סוחט את קרדשיאן, ממש סוחט אותו. אני חושב שזה הדבר הכי מתועב שעשיתי במסגרת תפקיד (כאילו ש'ספרות זולה' היה קומדיה רומנטית לכל המשפחה). הרגשתי מטונף. זה השפיע עליי קשה. גרם לי לשנוא את הדמות שלי. אבל זו גם אחת הסצנות הטובות ביותר בסדרה".