סוף גנב

(צילום: רדי רובינשטיין)

חיים נוי על "מלך הכלבים" בבית ליסין, עיבוד לספרו של שלום אש, "מוטקה גנב": הצגה מוזיקלית, צבעונית ומרגשת, על העולם התחתון היהודי במזרח אירופה, שאיננו עוד.

עולם תחתון יהודי שחרב במזרח אירופה, עולה לפנינו בסגנון חדש וקסום.

"מלך הכלבים" בבית ליסין הוא עיבוד תוסס וחדש ליצירתו הנודעת של שלום אש, "מוטקה גנב". המחזה נכתב בידי יואב שוטן-גושן ועירד רובינשטיין ועוסק במלך העולם התחתון היהודי בוורשה, בתקופת רוסיה הצארית. רובינשטיין, שביים את העיבוד הזה, יצר הצגה מוזיקלית, צבעונית ומרגשת, המעניקה מימד חדש לתכניו של שלום אש, שכתב על חיים היהודים מנקודת מבט שונה ואחרת.

אש, מהנודעים בסופרים היהודים, כתב (ביידיש, בעיקר), בין היתר על חיי העולם התחתון היהודי ואת היצירה מוטקה גנב פרסם ב-1917. היגר מפולין לארה"ב, עלה ארצה ב-1955 והתגורר בבת ים, אך מת בלונדון שנתיים מאוחר יותר, כאשר ביקר אצל בתו.

מוטקה גנב הוא בחור דלפון וגנב המתחבר לפרחחים ומלווה עצמו בעדת כלבים. הוא מחליט להימלט כדי למצוא לעצמו זהות חדשה וחיים אחרים, ומוצא מקלט בקרקס נודד המציע לקהל גם בחורות מפוקפקות. הוא מתאהב שם בלוליינית שמשועבדת למתאבק קנאריק, המנצל ומכה אותה. מוטקה מחליט לחסל את קאנריק ובסיוע חברתו, הוא מבצע מזימתו וגונב את מסמכיו של המתאבק וכך הוא יוצא להמשך דרכו עם זהות חדשה. השניים מגיעים לוורשה ושם הופך הגנגסטר למלך העולם התחתון, מפעיל מועדון מפוקפק במקום בית הקפה היהודי שהיה שם וצובר כסף רב. בינתיים הוא מתאהב בבתו של הבעלים הקודם והשניים מחליטים להינשא. מוטקה-קנאריק נוטש את חברתו מהקרקס ומצפה לחיים אחרים ולחזרה לחיים הוגנים. אולם, העבר רודף אותו ומגורל זה איש לא יוכל להצילו.

שלומי טפיארו (שהחליף את תום חגי), מגלם את מוטקה באופן מוצלח, מקצועי ואפילו מרגש. הוא נמצא כמעט כל העת על הבמה ומצליח להעניק לצופים חוויה תיאטרלית .

אגם רודברג מגלמת את חנה, בתו של בעל בית הקפה שמוטקה אמור להינשא לה. לאחר שהוא מגלה לה את סודותיו האפלים היא חוששת להתחתן ומבקשת מאביה לבטלה. אגם מפליאה במשחק משובח ומפגינה גם יכולות שירה (ההצגה שזורה בשירים של ליאונרד כהן), מתמזגת עם התפקיד ומבצעת אותו בחן וברגש.

עופרי ביטרמן, שחקן מוצלח מאוד, מגלם בין השאר את הכלב של מוטקה ואת עוזרו הנאמן. דווקא בתפקיד האפיזודי, ללא מילים, רק בגינונים כלביים ויבבות של כלב, הוא מצליח ליצוק משמעות מיוחדת לתפקיד. הסצנה שבה המתאבק הורג את הכלב והוא נופח נשמתו הבובתית בזרועות מוטקה היא מרגשת במיוחד ועיני הצופים נקוות לחלוחית.

גיל וסרמן נפלא, כתמיד, ומגלם את מוישה, אביה של חנה ואת מנהיג הקרקס. טל דנינו הוא – בין היתר –  גנגסטר מוורשה וגם לקוח בקרקס הבנות, ומשחקו שובה עין.

שירלי לב-ורטהיימר היא שחקנית מעולה ומבטיחה, מוצלחת מאוד בשלל תפקידיה ובעלת פוטנציאל תיאטרלי משובח ביותר. הדר שחף טובה מאוד במגוון תפקידים וגם בשירה. גם אנה צוקרמן מגלמת מספר תפקידים, אך אותי שבה בעיקר הביצוע שלה לשירו של ליאונרד כהן, LOVER LOVER. יש לה קול עמוק ובלתי שגרתי וההגשה שלה פשוט מופלאה.

מי שגונבים את ההצגה הם שניים: יובל ינאי מגלם את קנאריק ומשחקו הוא לא פחות ממשובח ביותר. בתפקידו השני והצנוע יותר, שדכן ורב, הוא מגלם דמות כמובן שונה, אך גם היא עונג תיאטרלי. שרי שימחוב מגלמת במשחק שהוא כליל השלמות את מרי, אהובתו של מוטקה, והיא מפגינה לא רק משחק מצוין, גם כישרון לוליינות נפלא על הבמה.

סבטלנה ברגר עיצבה תפאורה יפה ובעיקר במה מסתובבת, שעליה מתרחשת העלילה. למרבה הצער כבר בראשית ההצגה, חלה תקלה חשמלית ההצגה הופסקה, אך החשמלאים לא הצליחו לתקנה. לבסוף הוחלט להמשיך כמתוכנן ואת הפעלת הבמה המסתובבת ניהלו בידיים, בסיוע כמה עובדים וגם הבמאי רובינשטיין עצמו, שנרתם לעבודה.

מאור צבר עיצב תלבושות מצוינות, בעיקר לבנות, שלל שמלות ובגדים תקופתיים. רועי ירקוני עיצב את המוזיקה ואחראי לניהול המוזיקלי. זיו וולושין עיצב תאורה מקסימה שהיא בעצם חלק מהעלילה. עמית זמיר אחראי לתנועה הנהדרת.