עדינה ומרשימה
פבר 06
(צילום: שמחה ברבירו)
חיים נוי על "שירה" בבית צבי: הצגה מרגשת, בשפתו המליצית של עגנון, נופת צופים וחוויה תיאטרלית.
"שירה" בבית צבי ברמת גן, היא הצגה מרגשת, עדינה ומרשימה, המבוססת על רומן האהבה הנודע של חתן פרס נובל ש"י עגנון ושופעת ניחוחות עגנוניים, בזכות השפה המליצית של הסופר והעברית של פעם. ההתוצאה היא נופת צופים וחוויה תיאטרלית, בזכות הבמאית אתי רזניק ולהקת השחקנים המוכשרת.
מקובל ששירה הוא ספר בלתי גמור. עגנון חיבר את שירה בהמשכים. תחילת הספר הייתה ב"הארץ", מה שנקרא באותם ימים מוסף לוח הארץ. בפועל מדובר היה בשלוש אסופות שהפכו לספר שלם, ונחשב לספרו האחרון של עגנון, שלא הושלם בשל מצב בריאותו. רק המו"ל של הארץ גרשום שוקן חיווה דעתו שלא היה אמור להיות המשך, ופגישתו של גיבור הספר עם אהובתו בבית המצורעים מהווה סיום כל חלקי הספר.
המחזה שירה, שהוצג בעבר בתיאטרון באר שבע, הוא עיבוד לבמה של יורם פאלק, שנחשב למלאכת מחשבת. כל הטקסטים לקוחים במדויק מתוך הספר ויוצרים מחזה שלם.
העלילה עוסקת במרצה להיסטוריה ד"ר מנפרד הרבסט ואחות בית חולים ליולדות בשם שירה. ההיסטוריון מגיע עם אשתו הנריאטה לבית היולדות כדי ללדת את בת הזקונים שלהם, לאחר שתי בנות, ושם הוא פוגש בשירה ומתאהב בה. הם מבלים בדירתה. שירה הייתה דמות יוצאת דופן בנוף הירושלמי של שנות ה30 והקשר שלו איתה היה לוהט ומיוסר, גם נוכח חייו האישיים הקשים ודעיכת הקריירה האקדמית שלו. עגנון סיפר בזמנו כי כל האירועים הארוטיים היו קשים לו לכתיבה שכן הוא נמנע מכתיבה של סוג כזה של תיאורים.
עגנון מפליא בתיאור סיפור אהבתם לצד משבר נפשי מרתק, וכל זאת על רקע ימי המנדט והמאורעות, עם המתח הפוליטי והמאבקים הלאומיים, כשבטבורם ירושלים בתקופה הדרמטית של שנות ה-30 וה-40. חלק מרכזי של ההצגה הוא שפתו הייחודית והלירית של עגנון המתובלת במילים ומשפטים ארכאיים לכאורה, ואולם השפה הזו בעצם עשירה וססגונית.
גארי נופין מגלם את המרצה ועומד כמעט כל העת על הבמה. הוא מצליח לרגש ולהאיר ברגישות ובמשחק מעולה את כל המתרחש עמו. טל מאי פרויד מגלמת במשחק משובח ומשכנע את שירה, החוששת מפני הקשר הנועז עם גבר נשוי.
יובל רהב מגלמת היטב, במשחק שובה לב, את הנריאטה האישה הנאמנה. נוי דרור מגלמת יפה מאוד את זהרה, בתם של בני הזוג, ועוד תפקידים. נגה דואק מופיעה במספר תפקידים אך מושלמת באפיזודה קצרה על שפת הים כגברת בכלם, אשת עמיתו לעבודה של הרבסט. תאיר עמוס טובה מאוד כבתו השנייה, תמרה. יצחק חובה נפלא כשכן התמהוני שכרסון, כפרופסור בכלם וכבעל הקפה. שיר מרגליות משובחת כאחות וכליסבט. דן טויטו מוצלח כבן זוגה של תמרה ועוד תפקידים, במיוחד כרופא בחלק האחרון של ההצגה.
דפנה פרץ עיצבה תפאורה מוצלחת. לנה רומננקו אחראית לעיצוב התלבושות הנאותות. דניה זמר עיצבה תאורה ראוייה ואיתי שלו לוגסי אחראי לתנועה היפה על הבמה. אפי שושני עיצב את המוזיקה, ונוי דרור את האיפור המיוחד בבית המצורעים.