עם הרבה אהבה מהקהל

(ארכיון פרטי)

אהרון מורג כתב בלהיטון על הופעתו הראשונה בישראל של ג'ו קוקר, ב-1983. הזמר, שמת השבוע, הדליק את היכל התרבות בתל אביב.

הפעם הראשונה שראיתי את ג'ו קוקר היתה בסרט כלבים שוטים ואנגלים. סרט תיעודי-מוזיקלי של הופעתו בברלין ב-1970. מערב ברלין, מי חלם אז על נפילת מסך הברזל ואיחוד גרמניה. ההופעה היתה שיאו של סיבוב ההופעות שנקרא כשם אלבומו, כלבים שוטים ואנגלים, שנקרא כשם שיר עתיק, שנון, שכתב נואל קווארד. הסרט הוקרן ב-1971 . אני ראיתי אז את קוקר לראשונה, באולם בית הפועלים ברחובות. האולם כבר נהרס מזמן. הקול של קוקר, מעולם לא. כשמת, השבוע, בגיל 70 , השאיר אחריו רפרטואר עצום של שירים שרובם לא היו שלו. קוקר היה, בעיקר, האיש שנתן כבוד למושג ביצוע מחודש. לא פעם, קאוור של קוקר עשה את השיר טוב יותר מאשר במקור.

ב-1983 קוקר הופיע לראשונה בישראל, בהיכל התרבות בתל אביב. אני סיקרתי את ההופעה, כמבקר וכמעריץ. כתבתי על ההופעה הפיזית הממותנת של קוקר, יחסית לסבנטיז ולסוף הסיקסטיז. "הופעה הרבה יותר סולידית. אבל הקול הזה, שריי צ'רלס ראה בו את התשובה הלבנה לקולו שלו, נותר חזק ומלא עוצמה".
זו היתה הופעה קצרה: שעה ועשרים, ללא הפסקה. היום, אולי היו רבים מהצופים מרגישים קצת מרומים, בשקלול של מחיר הכרטיס מול משך המופע. אבל אז, הצופים, כולם מעריצים, לא שמו לב לקטנות כאלה. מבחינתם, הכי חשוב היה, שקוקר בתל אביב, מולם, ונותן את הנשמה. אבל, התל אביבים, והישראלים בכלל, לא פראיירים ולכן, גם אחרי שנתן את ההדרן, והאורות נדלקו, הקהל עמד על רגליו ודרש עוד. קוקר, אמן שמעריך אהבה של הקהל, חזר לבמה ונתן ביצוע אדיר של המכתב (במקור, להקת בוקס-טופס).
קוקר חזר והופיע בישראל. אבל הופעתו הראשונה נותרה כזיכרון נפלא במיוחד.