עקורים באנגליה
אפר 14
ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה נשלחו ילדים יהודים מגרמניה, לאנגליה, בניסיון להימלט מאימת השואה ההולכת ומתקרבת. חיים נוי התרגש מרכבות הילדים, סיפורה של אחת הילדות שבגרו ומתמודדת עם עברה.
רכבות הילדים, בבית צבי ברמת גן, קורע צוהר לתקופה עמומה, ערב מלחמת העולם השנייה. המחזאית והסופרת היהודייה דיאן סמואלס, ילידת ליברפול , כתבה את המחזה בשנת 1993 והוא מבוסס על יוזמה אנגלית לקליטת ילדים יהודים מגרמניה בבתי משפחות אומנות באנגליה, ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, כדי למלטם מאימי השואה ההולכת ומתקרבת. הילדים, שנעקרו מבתיהם, נשלחו אל תרבות ומנהגים זרים להם, בתקווה שהוריהם יצליחו להגיע בעקבותיהם לאנגליה ולהתאחד איתם. בחלק מן המקרים, אכן כך קרה, אך היו גם ילדים לא מעטים שהוריהם נספו בשואה. לאחר המלחמה, חלק מהילדים חזר לשרידי משפחותיהם באירופה. אחרים נסעו לאמריקה ואף לארץ ישראל. אבל היו גם ילדים שנטמעו בקרב המשפחות האומנות וזהותם נשתכחה. על סיפור טראגי אחד כזה נסב המחזה.
אווה שלזינגר, שנשלחה לאנגליה, גדלה אצל גברת מילר, חוותה תרבות ומנהגים זרים והחליטה לבכר את המשפחה הבריטית על פני אימא וזהותה היהודית. העלילה מתרחשת במקביל בעבר ובהווה, בבית המשפחה היהודית בגרמניה ובבית משפחת האומנה האנגלית, ובחייה של אווה הבוגרת. מתברר שהיא שינתה את שמה לאוולין, ילדה בת, וכעת בתה מנסה לחקור את שורשיה שלה ושל אמה, לאחר שגילתה תיבת פנדורה שבה טמונים סודות מן העבר.
הבמאית אתי רזניק העלתה מחזה מרטיט החושף עוד נדבך מאותם ימים קודרים שהטביעו חותמם על ילדי הדור ההוא. מחזה חשוב, במיוחד עבור הדור השלישי ורביעי לשואה, שהשחקניות, המצליחות להעביר את סיוטי התקופה ומשבר הזהות שחוו הילדים, הן חלק ממנו.
ירדן אורלובסקי מגלמת במשחק קורע לב את אווה. היא משרטטת לפני הצופים את כל האירועים הקודרים שעוברים עליה ועד לעימות עם אמה, שבסופו היא מחליטה לוותר על חייה הקודמים.
אנסטסיה פיין המצוינת מגלמת את אוולין, אווה בבגרותה, ומשחקה שובה לב ונהדר, שבשיאו העימות עם בתה, המצליח לעורר את בלוטות הדמעות בעיני הצופים והשחקנים גם יחד.
לירון כרמיאל הנהדרת היא פיית', בתה של אוולין, המגלה את ארגז הסודות מתקופת נערותה של אימה. לירון מגישה משחק משובח ומקצועי, מרגש ומעולה. מיכל מאיר דבירי מגלמת במשחק משובח את אימה של אווה, המנסה להחזיר אליה את בתה.
קסניה מרקוזה כגברת מילר, מגישה משחק יוצא דופן של יכולת תיאטרלית מופלאה והיא מרגשת ומוצלחת מאוד. שרון רוזנבאום מגלמת היטב את השוטרת הנאצית והשוטרת הבריטית שהמסר שלה הוא שבריטניה אינה זקוקה לזרים הפולשים לתחומה.
רוני פינקוביץ' אחראי לנוסח העברי המוצלח. דפנה פרץ עיצבה תפאורה פרקטית וראויה ותלבושות נאות. אפי שושני אחראי למוזיקה המרטיטה ואורי רובינשטיין עיצב תאורה מדויקת.