פינת הקומוניקט

(צילומים: יח"צ)

ארקדי דוכין העניק לעצמו מתנת יומולדת 57 עם אלבום חדש, "קורונה טיימז – גל ראשון", שעשה עם ידידו נמצ'ק (זמיר גולן), מלחין ומשורר. דני גרנות הוציא סינגל חדש, "חיבור בחלום", מעין אנלוגיה למה שקיים בחייו האישיים כמוזיקאי יוצר לאורך שנים, וגם מתחבר אל ההוויה של ימי ההסגר בתקופת מגפת הקורונה.

ב-1 ביוני חגג ארקדי דוכין את יום הולדתו ה-57 . דוכין, מהיוצרים המרגשים והחשובים בארץ, כבר למעלה מ-35 שנה, הושפע בחודשים האחרונים, כמו כולם, ממגפת הקורונה שהפכו את חיינו וחיי כל העולם. דוכין חבר לזמיר גולן, הוא נמצ'ק, מלחין ומשורר הקרוב ללבו, לשיתוף פעולה, אמנם מרחוק, ארקדי בעיר ונמצ'ק בקיבוץ. התוצאה היא "קורונה טיימז – גל ראשון", אלבום שעושה מבחינתו רק סיכום ביניים, בזמן בו כל אחד התכנס פנימה בביתו.

המחשבות של שניהם יחד, הביאו את השירים האלה, שמחדדים את רוח התקופה – המרחק, המשיכה, בלבול, פחד, אך יחד עם זאת גם המון תקווה, ואכזבה אחת כואבת, שאולי הייתה כאן רוח שהביאה איתה רגע היסטורי של הזדמנות לחיבור בין אנשים, דאגה אמיתית לכולם ואולי גם שלום בין כולם. לדברי ארקדי, מבחינתו, השיר "הגשם בישר" בעצם מסכם את הגל הזה, כפספוס של הזדמנות שהטבע הציע לנו בנדיבות רבה, ואין עדיין תחושה שלמדנו לזכור טיפה, רק טיפה אהבה.

"חיבור בחלום", סינגל חדש של דני גרנות שהלחין טקסט של ערן גפני, יוצא לאור. הסיפור שבשיר הוא מעין אנלוגיה למה שקיים בחייו האישיים כמוזיקאי יוצר לאורך שנים, וגם מתחבר אל ההוויה של ימי ההסגר בתקופת מגפת הקורונה. הקליפ צולם בתקופה זו שאותה מאפיינים ההתכנסות וההסתגרות בבית, ומצד שני כמיהה לחזרה אל החופש והחיים שמחוץ לחלל הפרטי והאישי. המסר האופטימי שדני מאמין בו הוא להמשיך ליצור, לשאוף להגיע גבוה יותר כאמן, לא להפסיק לחלום.

השיר שכתב ערן גפני לדני, מדבר על אדם שבחייו הממשיים חי לבד בתוך תהליך היצירה שלו, אך בלילה הוא מחובר באזניות לרדיו המכוון לשירים ישנים, שם כל עולמו. הוא חולם שהוא שר יחד עם הזמרים, הזמרות, והלהקות שעיצבו את פסקול חייו, והם חולקים עימו שירים והופעות. בחלום הוא מוצא את עצמו באמת ובזהות שלו. כשעולה הבוקר, הוא חוזר אל מציאות עולמו. בכל יום הוא מצפה לבריחה מהמציאות, ללילה הבא, לעוד חיבור בחלום.

״חיבור בחלום״ פותח פרויקט מוזיקאלי חדש של דני גרנות, מחזה אקטואלי וסאטירי על חייה של דמות בשם ״מילה״ ויחסיה עם בעלה וחבריה – דמויות מעברו של דני שהוא צובע את האישיות שלהן מחדש. המחזה מגלם את העוצמה והאנרגיה החיובית של הדמות הראשית, תוך כדי ההתמודדות עם השינויים בחייה על רקע מגפת הקורונה בישראל.