צילום מאתמול: ספיישל שלמה ארצי, ליום הולדתו ה-70

שלמה ארצי בן 70 , היום. מזלטוב.

להיטון ליווה את שלמה ארצי מאז זכייתו בפסטיבל הזמר והפזמון תש"ל עם "פתאום עכשיו פתאום היום", אולי גם קצת לפני, עדיין כחייל בלהקת חיל הים. מתחילת הקריירה האזרחית, כשהיה אליל נוער כמו שזה נקרא, זמר ששיריו מככבים במצעדי הפזמונים, דרך השינוי המשמעותי הראשון בכיוון המוזיקלי והאישי, אחרי מלחמת יום כיפור. מהופעתו באירוויזיון (את ואני), ועד לימי צוותא תל אביב, מתלבט לגבי המשך דרכו, על סף אי-חידוש חוזה בחברת התקליטים בגלל מכירות מאכזבות – ועד לסלילת דרכו החדשה, כיוצר וזמר אישי, לעתים קרובות גם אניגמטי בטקסטים שלו, ומעמדו הבלתי מעורער כאחד המצליחים במוזיקה הישראלית הפופולארית.

אי אפשר להקיף כאן את כל הקריירה שלו, שהחלה בשנות השישים, כחייל מזמר, או זמר במדים, ולכן, התמונות האלה מצטמצמות בעיקר לארבע השנים הראשונות, מ-1970 וזכייתו בפסטיבל הזמר, ועד ל-1974 , תקופת "גברת תפוח", הלהקה שאיתה הופיע והקליט.

מודעות ברכה לרגל זכייתו בפסטיבל הזמר.

שער ראשון בלהיטון, גיליון 41 , דצמבר 1970 .

שווה פוסטר, בשישה חלקים. גוזרים את האליל, מדביקים ויש לכם –  ולכן – שלמה ארצי משלכם בחדר.

להיטון העניק אז "תקליט כסף" לזמרים ולהקות שהגיעו למקום הראשון במצעד העברי. ארצי קיבל את תקליט הכסף הראשון (מידי האמרגן הראשון שלו, יאשה כץ), ב-1970 , עבור "אל תשאל ילד".

וזה כבר תקליט כסף שני, ב-1971 , עבור "להיות לאחרים", מידי אברהם אלון, המו"ל של להיטון.

כסף ועוד כסף שווה זהב: ב-1971 , שלמה שוב בשער, עם שני זמרים פופולאריים אחרים, זוכי תקליט הכסף, מוטי פליישר וששי קשת.

כעבור שנתיים, עוד שער, עוד זהב. עם מירי אלוני.

שני שערים ב-1974 , לבדו ועם להקת גברת תפוח.

עוד מאותה שנה, שלמה והרצל, חוזה המדינה, או משהו דומה לו, במוזיאון השעווה הישראלי במגדל שלום. המוזיאון נסגר, מי יודע איפה פסל השעווה של הרצל.

לפני 45 שנה, שלמה ארצי, סופרסטאר, מפרסם ג'ינס.

אבא שלמה: צילום מ-1972 , עם מילכה, אשתו לשעבר, ושירי התינוקת, עליה ולכבודה כתב כמה שירים ("שירי ואני", למשל). שירי כבר גדולה, נשואה לשחקן יפתח קליין, אמא לשלושה.

עברו חמש שנים, לאבא ואמא ארצי נולד בן, שגדל להיות זמר ומוזיקאי בזכות  עצמו, וגם הקליט והופיע עם שלמה.