צילום מאתמול: 18 באפריל, 1975

בתוך עשרה ימים, בשתי פרמיירות חגיגיות של הסרט "גברת מצחיקה", ברברה סטרייסנד נפגשה עם הנשיא ג'רלד פורד, בארצות הברית, ועם אליזבת מלכת בריטניה, בבכורה החגיגית בלונדון.

פורד אמר לסטרייסנד, "יש לי שר חוץ יהודי (הנרי קיסינג'ר), שאני מעריך, ויש שחקנית קולנוע יהודייה שאני מעריץ, וזו את". אה, כמה מתוק מצד הנשיא שנכנס לבית הלבן בתוקף היותו הסגן של הנשיא ניקסון, שנאלץ להתפטר בעקבות שערוריית ווטרגייט.

בשבוע שלאחר מכן טסה סטרייסנד ללונדון לפרמיירה החגיגית בנוכחות המלכה אליזבת. סטרייסנד, בחורה מהברונקס שלא עושה חשבון, דילגה בקלילות על כללי הפרוטוקול הנוקשים הקובעים כי אין לפנות אל המלכה, אין לדבר איתה אלא אם כן המלכה פנתה קודם. סטרייסנד שאלה את הוד מלכותה, "מדוע חייבים האורחים הלוחצים את ידייך ללבוש כפפות לבנות", והמלכה, שבוודאי נדהמה מעוז רוחה של השחקנית האמריקאית, הרהרה רגע והשיבה, "באמת איני יודעת". העיתונות הבריטית כמובן דיווחה על האירוע הנדיר הזה בכותרות ראשיות. אבל נראה שסטרייסנד לא התרגשה במיוחד מהחריגה הבוטה מכללי הפרוטוקול.

"גברת מצחיקה", funny lady , היה סרט ההמשך ל"מצחיקונת", פאני גירל, מ-1970 , גם כן בכיכובה של סטרייסנד, בתפקיד הבדרנית היהודייה פאני ברייס. עומר שריף המצרי שיחק בתפקיד בעלה, העבריין ניק ארנסטין, וספג ביקורת קשה בארצות ערב וגם איומים בחרם עליו ועל סרטיו. ג'יימס קאן גילם את בילי רוז, האמרגן שהתחתן איתה לאחר גירושיה מארנסטין.

אחרי שסטרייסנד זכתה באוסקר  וגלובוס הזהב עבור פאני גירל, היו ציפיות גבוהות גם עבור פאני ליידי. הסרט היה מועמד לשישה פרסי אוסקר וזכה באחד, עבור הסאונד. בגלובוס הזהב הצליח יותר וזכה בפרס הסרט הטוב ביותר וסטרייסנד וקאן זכו אף הם בגלובוס משלהם. גם הקופות חייכו, והסרט הכניס למעלה מ-40 מיליון בארצות הברית.