צילום מאתמול: 25 בינואר, 1979

יומיים לפני שהתקיים פסטיבל הזמר והפזמון תשל"ט בבנייני האומה בירושלים, יצא להיטון – כצפוי – עם שער ועליו כל המשתתפים באירוע החשוב הזה, שהשיר הזוכה בו ייצג את ישראל באירוויזיון.

כולם היו שם, מצביקה פיק וחדווה עמרני, מהנערה גיתית שובל ועד להקת הבנות החדשה סקסטה. מאיה קזביאנקה לצד ריקי גל ושרי. גם גלי עטרי, כמובן, לבדה. כנראה לא היה מקום לגברים של "חלב ודבש".

איך זה נגמר, כולנו זוכרים. "הללויה" של שמרית אור וקובי אשרת, השיר שהוצע ללהקת הכל עובר חביבי, ונדחה, זכה בפסטיבל וכעבור חודשיים וקצת, באותו מקום, אותה עיר, הביא לישראל זכייה שנייה ברציפות באירוויזיון.

רבים זוכרים מי סיים במקום השני, שנה קודם לכן, בפסטיבל הזמר והפזמון תשל"ח, וגם זאת בגלל ששני שירים זכו למספר נקודות זהה ("אבאניבי" ו"בלב אחד"), ולכן הוחלט שהזוכה ונציג ישראל לאירוויזיון יהיה השיר שבנקודות ההצבעה השונות צבר יותר 12 נקודות – אבל כנראה שרק מעריצי-פסטיבלים-וקדם-אירוויזיון זוכרים מי הגיע למקום השני, אחרי הללויה. אולי כשמדובר בשיר איקוני כזה, המקום השני פחות חשוב.

"אין לי איש מלבדי", של צביקה פיק, הגיע למקום השני, וקצת נשכח מאז. אולי לא קצת. דווקא שירים שסיימו אחריו, נותרו מאז פופולאריים ואהובים. חדווה עמרני הגיעה למקום השלישי עם "שנינו יחדיו" וסקסטה במקום הרביעי עם "נולדתי לשלום". שניים חלקו את המקום החמישי: "לעולם בעקבות השמש" (שרי), ו"רקדי את הקצב" (חיים צדוק). אולי זוכרים גם את ריקי גל ו"תודה רבה".

את כולם, הזכורים והאהובים ואלה שפחות, כאן, בפסטיבל הזמר והפזמון תשל"ט. מה היינו עושים בלי יוטיוב.