צילום מאתמול: 7 במרץ, 1975

פסטיבלים רבים היו בישראל. שירים רבים שהוצגו לראשונה באותם פסטיבלים, הפכו ללהיטים. פסטיבל הזמר והפזמון היה אחד האירועים המרכזיים של חגיגות יום העצמאות, החל מ-1961 . אחריו צמחו פסטיבלים נוספים: לזמר מזרחי ים-תיכוני, הפסטיבל החסידי, פסטיבל שירי הילדים (שהוליד את המתחרה, הפסטיגל, שבסופו של דבר הביא לחיסולו של הפסטיבל הוותיק).

היו גם פסטיבלים שלא החזיקו מעמד ונותרו כאירוע חד-פעמי. כזה היה פסטיבל שירי הבירה שהתקיים החודש, לפני 45 שנה, בהפקת תיאטרון בימות, ובהשתפות שוקולד מנטה מסטיק, דודו זכאי, אבי טולדנו, אושיק לוי, יגאל בשן, דני ליטני, האחים והאחיות ועוד.

הפסטיבל, כך דיווח להיטון, היה אירוע מוצלח, "חג לעיניים ולאוזניים", ולא רק בזכות השירים, אלא גם מנחי הערב, עזרא דגן וטוביה צפיר, "שגנבו פעם אחר פעם את ההצגה ממשתתפי המופע". גם חלוקת הפרסים לזוכים, שבדרך כלל משעממת את הקהל באולם ומול הטלוויזיה, בבית, הייתה יוצאת דופן משום שמעניקי הפרסים היו דמויות לא שגרתיות: את הפרס הראשון, לכותבי השיר "בתחנה המרכזית הישנה", משה בן שאול ורוני וייס, בביצוע אבי טולדנו, העניק חצקל איש כסית המיתולוגי. כותבי השיר שהגיע שני, "שיקוי הקסם", אילן גולדהירש ויגאל בשן, שגם ביצע אותו, קיבלו את הפרס מידי ציפורה צברי, "מלכת אסתר" הראשונה בעדלאידע ב-1928 .

למעט, אולי, "פרקים בתולדות היישוב" (שוקולד מנטה מסטיק, אפרים סידון ויאיר רוזנבלום), הפסטיבל לא השאיר אחריו להיטים גדולים. תקליט הפסטיבל יצא בחברת ישראדיסק, ושווה לפחות 70 דולר, לפי האתר סטריאו ומונו.