צילום מאתמול: 9 ביולי, 1971

בתחילת שנות ה-70 הלהקות הצבאיות היו, עדיין, בין ספקי הלהיטים הגדולים למצעדי הפזמונים ולרדיו בכלל, והפופולאריות שלהן הייתה (עדיין), גדולה מאוד. אין זה מפתיע שהשבוע לפני 50 שנה, להיטון הקדיש פוסטר לברייני (ויינשטוק) ויונית (שוהם), מלהקת פיקוד דרום, הסולניות בלהיט "שבחי מעוז" שהחזיק במקום הראשון במצעדים העבריים בגלי צה"ל וקול ישראל.

נעמי שמר כתבה את השיר לאחר שהוזמנה לסיור במוצבים ובמעוזי צה"ל בסיני, והתרשמה מאוד מכך שחיילים הציבו חנוכייה ענקית מורכבת מפגזים ושרו "מעוז צור ישועתי" מול מוצבי הצבא המצרי מהצד השני של תעלת סואץ. אותה תעלה שלפי ההנחה הצה"לית והמדינית, הייתה מכשול בלתי עביר שהמצרים לא יעזו וגם לא יוכלו לחצות. האמת המרה התנפצה בפנינו באוקטובר 1973 ומלחמת יום הכיפורים גבתה קורבנות רבים וטלטלה את המדינה, אזרחיה, הפוליטיקאים ואנשי צבא בכירים.

ברייני הייתה עולה חדשה מארצות הברית, כשנתיים וחצי בארץ, חיילת בודדה לפי ההגדרה הצבאית, שמשפחתה עמדה להצטרף אליה ולהשתקע בארץ. היא סיפרה (בקול צלול שעדיין נותר בו שמץ מבטא אמריקאי, נכתב בלהיטון), שהיו לה תקליטים של להקות צבאיות, גם בחוץ לארץ, ולדבריה "אני חושבת שזה עזר לי לא מעט להשתלב בלהקה". היא הודתה "לא הכרתי את השירים של נעמי שמר", אבל אחרי שסיפרו לה בלהקה במי מדובר, "הרגשתי שיש לי אחריות גדולה וכבדה לגבי השיר הזה".

במצעד השנתי תשל"א, "שבחי מעוז" הגיע למקום העשירי בקול ישראל, 11 בגלי צה"ל. בשתי תחנות הרדיו נבחרה להקת פיקוד דרום ללהקת השנה. אין ספק שזה בזכות השיר הזה.