קזבלן במבטא יווני
דצמ 28
(צילום מסך)
יהורם גאון, שחוגג היום 75 שנה להולדתו, היה "קזבלן", במחזמר ובסרט הקולנוע שובר הקופות משנות ה-70 . אהרון מורג מגלה שזו לא היתה הגרסה הקולנועית הראשונה: ב-1964 נעשה סרט בהפקה אמריקאית-יוונית ע"פ הסיפור שכתב יגאל מוסנזון. התוצאה היתה קטסטרופלית.
יהורם גאן חוגג היום 75 שנה ויותר מיובל – אם לוקחים בחשבון את להקת הנח"ל – של קריירה. הירושלמי העצוב, כמו שקראו לו אריק איינשטיין ז"ל והחבר'ה התל-אביבים בלהקה הצבאית, זה שהסתפק בדקלום דרמטי, "היי בובה מותק, בואי לרקוד" (רוח סתיו), כי בלהקה לא חשבו שהוא זמר אלא יותר שחקן, היה בכמה צמתים חשובים בתולדות הבידור הישראלי: התרנגולים, שלישיית גשר הירקון, המחזמר קזבלן בגרסתו הבימתית בהפקת גיורא גודיק ובסרט הקולנוע של מנחם גולן, מנוחתם עדן. האיש לא מתעייף גם בעשור השמיני לחייו וממשיך לשיר, לשחק, להופיע. אם למישהו מגיע "כל הכבוד", נוסף למזל טוב, גאון הוא האיש.
אפרופו יום ההולדת וקזבלן: לפני כתשעה חודשים פרסמתי בבלוג שלי את הסיפור שלא היה ידוע לרבים, גם למעריצים ותיקים של גאון, על "קזבלן", בגרסתו הקולנועית הראשונה. מתברר שהבמאי היהודי-אמריקאי לארי פריש רצה לעבד את הסיפור של יגאל מוסנזון לסרט בתקציב נמוך. ממשלת יוון הציעה הטבות מס להפקות זרות ולכן, קזבלן צולם שם, עם קאסט יווני ובראשו ניקולס קורקוליס. הסרט הוקרן בישראל ב-1964 וספג ביקורות קטלניות, כנראה בצדק. הגרסה הקולנועית של מנחם גולן אולי לא התחרתה על תואר סרט השנה של הביקורת הישראלית, אבל זה לפחות היה סרט שנתן לצופים תמורה מלאה ותחושה שהנה, הוליווד (או לפחות בוליווד), כאן. ביפו. זה היה אחד משוברי הקופות של שנות ה-70 . בצדק.
לבלוג:
כל הכבוד, מתוך הסרט קזבלן
יורם מזל טוב בריאות ואושר….